פרק ז' אלה מסעות "שרה א'"

עמוד:189

האתר וסירב בכל תוקף לנטוש את הספינה . אחדים מאנשי הצוות שמרו עליו לבל יזוז ממקומו . "באנדי" התרומם מתור האלונקה , ניפנף לעברי בידו האחת וצעק בכל גרונו , בנסותו להתגבר על יללת הרוח : "המשאבות פועלות כשורה ... וגם הדינאמו הוא בסדר / ' הוא הוסיף לצעוק , אך קולו לא נשמע עוד . נושאי האלונקה העלוהו על סיפונה של "סוקוא . " באייבסקי עלה על גשר הפיקוד כדי למסור את הדר'ח האחרון שלו : "סיימתי את פינוי "שרה אי — / ' אמר בקול שקט , בהרימו את כף ידו למצחיתו , — "הקצינים , אנשי הצוות , פרחי הקצונה ובעלי החיים הועברו ל"סוקוא . " בספינה נשארימ רב המלחים באיוני , המלח איב מארי לה מואן ואני , והננו עומדים לפקודתך' רב החובל . " ,, קבל את הפיקוד על אנשי הצוות והחניכים" — אמרתי — , "ומסור נא את ' המכתב הזה לאשתי . תודתי נתונה לד על שרותך הנאמן , — "פרושצ'אי סטאריק" ( היה , שלום , "זקן — , " ( " הוספתי ברוסית . הרוח נשבה עתה בעצמה רבה והעלתה רוכסי גלים גבוהים . "סוקוא" עשתה מאמצים נואשים כדי לשמור על עמדתה כשהיא צמודה לדופננו הימני , אך הדבר לא עלה עוד בידה . עברו כמעט שלושת רבעי שעה מאז הבטחתי למפקדה של "סוקוא" לסיים את פינוי הספינה תוך חצי שעה . "אה אלור" ,, ) ואם כן , ( " כמה זמן עלי לחכות עוד "קומאנדאן — " ? הגיע אלי קולו המרוגז של קברניט ספינת משמר החוף . ,, האם נחושה החלטתך שלא לרדת מהספינה " ? שאלני באייבסקי . " אני נשאר — , " השבתי . ,, כן גם אני . " " אני פוקד עליך לעזוב את הספינה תיכף ומיד — " ! גערתי בו . " הנני מסרב למלא את פקודתך , אדוני המפקד — , " ענד . באייבסקי בשקט אולימפי . ,, — כל עוד אתה נשאר על סיפונה של ,, שרה א — "' אשאר גם אני כאן , ודומני , שגם ל"נוםטרומו" ( רב המלחימ ) ולאיב מארי לה מואן אותה כוונה , אף כי פקדתי עליהם לעבור ל"םוקוא" ללא שהיות , כמצוותך . " " המוכר לך סעיף חוקת העונשין הימית , הדן בסירוב למלא פקודה בשעת אסון בים ? ביחוד כשהמדובר הוא בך , בסגן המפקד " ? שאלתי . " החוק ידוע לי , אך במצולות הים שולטים חוקיו של שר הים ולפניו גורלי וגורלך אחד הם / ' " בפעם האחרונה הנני מצווה עליך לרדת — / ' אמרתי , כשאני מטעים כל מלה ומלה . ,, עם כל הכבוד , קפיטן , אינני רואה כל אפשרות למלא אחר פקודתך , שאלת מצפון היא זאת . " אותתי לרב החובל הצרפתי להפליג . במשך דקות מספר עוד ניסה הלה לשכנעני לעבור לספינתו , אולם קולו , שהבקיע אלי דרך מגביר הקול נאלם לבסוף דום . החבלים הותרו ו"סוקוא" הפליגה לדרכה כשבחלל האוויר מתנסרת צפירת הפרידה האחרונה . באייבסקי ירד לחדר המכונות , וכעבור רגע קט הצטרפה לשאגת אנית משמר החוף יללת הצפירה של "שרה א — "' טכס הוא טכס . לאחר זמן גיליתי בירכתי הספינה , על אחד הערסלים את מפקד האשמורה , החניך פרנקל , — אחד מ"פרחי הקצונה" האהובים עלי ביותר . פליאה היא בעיני איך

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא