|
|
עמוד:186
בליל האירושין הוזמנו כל נכבדי העיר למשתה מפואר' שכמוהו לא נערך מעולם בכל רחבי האי . אך לאכזריותו של הגורל אין גבול . באורר רוח נוטר הוא את טינתו ונוקם את נקמת האלים בכל מי שביקרו לא יחפצו . ברגע שבחירת לבו של דיק פסעה על מפתנו והציגה את כף רגלה בתחום נווה ביתו , צנחה לפתע ארצה ונפחה את נשמתה . מאז הסתתר דיק בביתו הגדול והערירי ! נעל את שערי הפונדק' הגיף את התריסים וציווה על משרתיו הנאמנים שלא לגעת בשום רהיט וחפץ באולמות השוממים של המסבאה הגדולה ולא לנקותם ולא להדיחם , אלא להשאיר הכל במקומו , כפי שהיה באותה שעה גורלית . וכך — המשיר באייבסקי — , בהרימו כוס וודקה מעשי ידיו , מבוהל נקי — , נותר ועמד פונדקו של דיק באותו מצב עצמו שבו השאירו אחריו בעליו לפני שבע מאות שנה . ואכן , לא הגזים ידידי , יורשי הפונדק העתיק שמרו על מסורת אבות ועל צוואתו של דיק . האבק שנערם כאן במשך דורות היה תלוי ועומד כשהוא שופע מתקרת הפונדק בצמות עבותות וארוכות שאחדות מהן השתרבבו וירדו עד לרצפה . פה ושם בין מקלעות האבק' נמתחו תחרים עדינים יקרי מציאות , של קורי עכביש — מלאכת מחשבת של יצורים קטנים וחרוצים , שרבים מהם חלפו עברו מן העולם זה מאות שנים . כתלי המסבאה היו מקושטים בפגרי חתולים , עכברים וכלבים מימי ריציארד השלישי — , או היה זה השני , חלש אני בכרונולוגיה של דברי ימי אנגליה . רק מעטים מהם עדיין שמרו על חלק מעורם או פרוותם מעל לשלדים החשופים . כל מבקרי "דרטי דיק" ידעו על סגולת הפלא שניחנו בהם הפגרים הללו : מספיק היה ללטף אחד מהם שלוש פעמים לאורך שלדם , למן הקדקד ועד מה שהיר פעם זנבם , ואם אין זכרוני מטעני צריך היה גם לנשק את הפגר בין חורי עיניו הריקים , ואז היו כל חלומותיו מתגשמים כהרף עין , וגופך היה מעלה ארוכה מכל נגע ומחלה . בחלל שבין פגרי חיות הבית של ,, דיק / ' ניתלה אוסף מגוון של נעלים ישנות , פרסות חלודות , תצלומי דיוקניהם של ספני כל ציי תבל בצד תצלומי יפהפיות גזורים משבועונים ישנים ועליהן רק כסות סמלית » על מדפי האיצטבאות נערכו בטורים ארוכים סידרות של דגמים נפלאים של מפרשיות נדירות וחפצי מלאכת מחשבת אחרת מכל נמלי תבל , מתנת יורדי ים ל"דיק המלוכלך . " כדי להשלים את התמונה , כדאי לאמר , כי גם המוזגות את "סאת המריר * — " פיינט אוף ביטר , " של השיכר האנגלי המר מתוך חביות ענקיות לתוך ספלי חרסינה שקבולם בליטר בל אחד , — נראו אף הן כאילו שרדו לפליטה מצוות משרתיו של דיק מהמאה השלוש עשרה . בשובי מלונדון מאחד ממסעי האימים של שיירות ' , הים האכזר" באוקיאנוס האטלאנטי , הספדתי , בדד , את זכרו של באייבסקי , רעי המנוח , ב '' דרטי דיק" על כוס יי"ש . מתוך ענני עשן וערב רב של אדי כוהל וקולות ספנים ונערותיהם עלו וצפו מערפלי העבר הדמויות והמאורעות של אותו חורף בשנת , 1938 בו שירתנו , באייבסקי ואני , בספינת האימונים העברית "שרה א ... "' "שלושים ושלושה סנטימטר — / ' לפני עמד באייבסקי ומסר לי דו"ח על גובה
|
|