|
|
עמוד:182
ה"נוסטרומו" היה תמיט דעים עם ה"פרימו , " החובל הראשי . " ואם כן , מה הצעתכם — , " ? שאלתי . " לחזור — , " אמר באייבסקי — , "כמובן , גם הנסיגה הרת סכנות היא' אך בין שתי הסכנות : להתקדם צפונה או לחזור דרומה , בוחר אני באחרונה ,, / ' סי קומאנדאנטה , — הצדק עם ה"פרימו — . " הוסיף רב המלחים . מאה עד מאה וחמשים מטרים בלבד הבדילו עתה בינינו לבין הגדה הדרומית של תעלת בוניפאציו . שולי הסער המערבי כבר העלו גלים ליד דופניה של ,, שרה א . "' לא נשאר זמן בידי כדי להסביר לנוכחים את הסיבה שגרמה להחלטתי המהירה . " העלו את כל המפרשים — , " פקדתי . פניו של באייבסקי נפלו ? ה"נוסטרומו" הזקן נענע בראשו — אילו היה יכול להביע את אשר בלבו , היה בודאי אומר : "קואסטו אה מאטו" ( משוגע הוא זה , ( ומוסיף כמה מלים עסיסיות מהלקסיקון הימי האיטלקי . אך רב המלחים בלע את הרוק ושתק . " להעלות את המפרשים — , " חזר באייבסקי על פקודתי "התצווה לקצרם , " ? שאל . " העלה אותם כפי שהם — / ' עניתי — "ושנה את האורח לצפון עשרים וחמש מערבה . " " צפון , 25 למערב" — הרים את קולו באייבסקי כדי להתגבר על הרוח . ' " צפון , 25 מערבה" — נענה ההגאי . בזה אחר זה הועלו המפרשים על ארבעת התרנים ביחד עם המפרשים הקדמיים . ? עתה , לאחר שסיימו את עבודתם , הצטופפו כל אנשי הצוות והחניכים ליד דופני הספינה . — ידוע ידעו מה צפוי להם אם ייכשל התמרון . "הנצליח לעבור את הפס הצר הזה בטרם יטילנו הסער ללב הים — '' הסקרנות גברה על הדאגה , מפרצופו של ה"נוסטרומו" למדו פרחי הקצונה שאין דעתו נוחה מהתנהגותו של ה"קומנדאנטה" ( המפקד . ( הגיע הרגע המכריע : הספינה נכנסה לאזור הסופה , שנשבה ממעבר בוניפאציו . המפרשים התנפחו ונמתחו עד החוט האחרון שבהם . התרנים השמיעו נאקות וחריקה . הספינה היתה נטויה עתה כחמש עשרה מעלות לצידה הימני וסיפוננו היה מלוכסן , כאילו היתה יאכטה" שיצאה לתחרות מפרשיות . חלפנו ועברנו על פני כף טיגארי והאי " מורטוריו , כשאנו הולכים במהירות רבה ומתרחקים יותר ויותר מהחוף . אך בעת ובעונה אחת התקדמנו גם צפונה כעל כנפי נשרים . וזה היה בעצם החישוב שלי — החישוב שלא הספקתי להסבירו בשעת ההתיעצות עם באייבסקי ורב המלחים . בטוח הייתי במידה שאפשר היה להיות בטוח , בתנאים בהם נמצאנו , שהמהירות שתפתח ספינתנו באורח מסעה הצפון מזרחי , תהיה כה גדולה , שאם אפילו נוטל מערבה , בספיק לעבור את הפס של הסער המערבי , דהיינו קטע הים שבין סרדיניה וקורסיקה , בטרם שנתרחק מרחק רב כל כך מהחוף . ואם יעלה בידי לעשות זאת , הרי נוכל לנצל את הרוח הצפונית כדי למלא את מפרשינו , כשפנינו לחופי קורסיקה . עתה היה הכל תלוי בדבר אחד ויחיד : היעמדו מפרשינו בנסיון ? היחזיקו מעמד ? אם לא שמעתי לעצתם של באייבסקי ובאיוני ( רב המלחים שלנו , ( הרי לא עשיתי זאת מפאת חוסר כבוד לידיעותיהם ונםיונם ה' מי , אלא שברגע שהתקרבנו למעבר בוניפאציו השגחתי , כי הרוח לא פרצה משם במשבים ובמדחפים , אלא נשבה
|
|