|
|
עמוד:179
נפנפו אחרינו בכנפים ניפנופים של רוגזה : "סעו לכם , סעו לכם לדרככם . ואל תבהילו את הדגה שלנו " ! נענענו להם בראשינו נענוע של ברכת פרידה . הועדנו פנינו צפונה , על פני קירחדתא ( קרת חדשה — י . ה ' ( . שהתרוממה שוב בהדר רוממות ממרחקים' על פני הגבעות הירוקות של סידי בו סעיד , המעוטרות טירות מאבריטאניות מבני יחשו של הביי , על פני הרמות הירקרקות כהות של אי זאמבארה . לפנינו — מולדת הסופות " ... יצאנו כשהים היה נוח , אך כבר למחרתו התחילה מנשבת רוח צפונית מערבית , שגברה והלכה במידה שהתקרבנו לאי סרדיניה . השתדלנו להימצא , ככל האפשר , בקרבת האי , כדי להסתתר מפני הרוח העזה שנשבה מצפון . לא קל היה הדבר . בחוף זה שהפלגנו בקירבתו אין כל מעגן הראוי לשמו , שיאפשר לספינה כשלנו להסתתר מן הרוחות הצפוניות והצפוךמזרחיות . " שמים אפורים , הרים אפורים , גלים אפורים , — ממשיך באייבסקי — , ורק דבשותיהם לבנות . ונוסף על כל אלה — רוח צפונית , רוח תזזית , שמפניה ביקשנו סתרה במקום הזה . הזכינו להסתתר ? בשום מפה לא סומנה "אורוזי" כתחנת מעגן , ורק במגילת ספר של אורחות ימים , מגילה עתיקת יומין ומרוטת דפים , בערד מן המאה הט"ז , שנחפרה ממטמונים בארכיון הספנות במאמציהם של חובבי עתיקות , רק בה מוזכר לאמר בדרך אגב , כי ,, בעת צרה גדולה יכולים עוברי אורחות ימים למצוא מאחורי כף אורוזי סתרה מסופות צפון / ' ואכן הצרה היתה גדולה ביותר : המנועים שלנו היו רפים מכדי להיאבק עם הזרם והרוח . הספינה חדלה לציית להגה . ולילך עקלקלות , ליד חופי סרדיניה הצפונית , בתוך תסבוכת השוניות והאיים — כמעט שלא היתה כל אפשרות , והסתתרנו בעוד מועד . בקצה לשון החוף המסולעת , שמאחוריה אנו עוגנים , רותח הים כדוד השטן , ובהסתער הנחשול — "שקוואל" בלע"ז — ( במשך עמידתי על המשמר מניתי הנחשולים עשרים במספר ) מיתמתחת שרשרת העוגן והומה כמיתר , והספינה נואקת תחנונים " ... עברנו שליש הדרך למרסיי . המרחק בין האי זאמברה לכף הדרומי של סרדיניה הוא מאה וחמישים מיל באותה חלקת הים התיכון , הידועה בשם "מולדת הסופות . " במאבק זה הקרבנו קרבן : שני מפרשים נתקרעו . יומיים הסתתרנו ליד החוף הסלעי של אורוזי , אך לפתע התחילה הרוח סובבת מזרחה יהיה עלינו להתחמק מן המקום בכל המהירות האפשרית . הרימונו את עוגנינו והמשכנו בדרכנו . " עכשיו אנו עוקפים את טאוולארה — , " ממשיך באייבסקי את יומנו 25 ) בינואר , ,, — , ( 1938 אי של סלעים מזרחית לסרדיניה , שיותר משהו נראה כאי של ממש , הוא נדמה כתפאורה למראית עין , מידרונות צהבהבים אפורים גולשים אל המים שציבעם כצבע אבן הטרקיה . למעלה , בשיא הרכס , עצי אורן ירוקים ירקות איזוב . מהם ולמעלה — עננות ורודות שטוחות על גבי התכלת . רקע לכל אלה שיאי הרים עטורי שלג בקורסיקה . ארבעה ימים קודם לכן , כשניסינו לעקוף את האי ,, אנה הקדושה / ' כדי להתקרב לטאוולארה , היה הכל נראה בצורה אחרת לגמרי . הים היה כחליל אפור וזועף , ומעל לשיאיו התגלגלו לקראתנו גרוטאות של עופרת בצורת עננים מקורעים ברוח . הרי "אנה הקדושה — / ' כף בצורת קונוס , המישתרבב בדמות חצי אי וטירה בקצהו , — נזדקרו מתוך שפעת קצף . רצוצים עד אפיסת כוחות בתוך ספינה שתש כוחה , הוכרחנו לעת ערב להרתע לאחורינו . בתכלית הפשטות : לנוס מנוסת בורחים על נפשם , כל עוד עצמותינו לא ניתרסקו , משום שהמופת הגיעה עד דרגה תשע ( בסך הכל יש 12 דרגות כסופות ! הדרגה ה 12 היא מרכזו של הציקלון , —
|
|