|
|
עמוד:168
הזמן . פרחי הקצונה וגם האשמורה הארץ ישראלית הורגלו כבר לדעת , כי דקה ומחצה פרושה תשעימ שניות בדיוק' ולא יותר . ברנשטיין נענש במאסר כבד לימים מספר . יכולתי לשלחו ישר ממאלטה לביתו , אך היה זה המוצא הקל ביותר . שאיפתי היתה להפוך את ברנשטיין זה לימאי . למרות הכל היו לו כל הנתונים הדרושים לכך . בטוח הייתי שאת עקשנותו ואומץ לבו אפשר יהיה במשך הזמן לכוון לאפיק אחר . אך ביום בו שוחרר ברנשטיין ממאסרו נעלמו מכשירי ניווט מחדר המפות' ושוב אי אפשר היה להוכיח , כי ידו היתה בדבר . ב 10 בדצמבר ' 1937 בשעה , 16 . 15 נכנסנו לנמל ואלטה , כשאנו עושים את דרכנו בין שדרות ארוכות של אניות קרב בריטיות מכל הסוגים . על גשרי הפיקוד של משחתות' סיירות' נושאות מטוםים ואניות מערכה עמדו אנשי ים מכל הדרגות והתבוננו מתוך התפעלות בספינה מפרשית הדורה , שכמותה לא ראו זה מכבר . הם השקיפו מתוך סקרנות אל דגל התכלת לבן' בעל עוגן ינאי ' שהתנופף על אחד מתרניה וניסו להתחקות על לאומיותו . בעברנו על פניהם הצדענו והם השיבו על ברכתנו . הטלנו את עוגנינו במעגן מארסה שבנמל ואלטה . שלטונות מאלטה קיבלונו באדיבות . פרחי הקצונה שלנו הוזמנו לבקר באניות הקרב הבריטיות' לרבות בנושאת המטוסים "לונדון . " הישוב היהודי במאלטה' שמספר נפשותיו לא עלה על שמונים' קיבל את הצעירים העברים בהתלהבות , ערך לכבודם מסיבה ואף עזר להם בכסף ובקנית המצרכים שאזלו ב"שרה אי . " העתונות המלטזית הקדישה מקום ניכר לבואה של ספינת האימונים העברית . ט ו נ י ט ב 22 בדצמבר בשעה 23 . 00 יצאנו את נמל "ואלטה" בדרכנו לטוניס . היה זה הקטע היחידי במסענו שעבר עלינו ללא כל הרפתקאות . הים היה נוח עד שקט . כעבור יומיים גילינו את מגדלור האי זאמבטה וכף בון . ב 25 לחודש' בשעה ' 04 . 00 עמדנו מול קרתגו , היא קרת חדשה ההיסטורית , העברית כנענית הקדומה . בשעה שש העלינו את הנתב הצרפתי על ספינתנו והמשכנו את הדרך בתעלה הצרה והארוכה , המוליכה לנמלה הפנימי של העיר טוניס . משני עברי התעלה משתרעת כעין ביצה ענקית של מים רדודים , ובהם מהלכים אלפי פלאמינגים ורודים , העומדים על רגל אחת כחסידות' ונראים מבעד לערפלי הבוקר כתפאורה סינית חיה . בשעה עשר בבוקר התקשרנו לרציף טוניס . המונים באו לקבל את פנינו ולהריע לכבודנו . עוד בהיותנו ביוון שלחתי לכאן את הקצין דיליון להכשיר את הקרקע לביקורנו ולדאוג לכך , שבוועד קבלת הפנים ישתתפו נציגי הישוב היהודי בטוניסיה על כל מפלגותיו ומוסדותיו . כן הוחלט , כי בימי שהותנו בטוניס תיערך במקום מגבית מטעם "ברית ידידי הספנות העברית" בצרפת' בדי לאפשר לנו להמשיך את מסענו ולגייס את ההון הדרוש לפתיחת המחזור הרביעי של בית הספר הימי בצ'יביטאווקיה . מיד עם הגיענו לנמל עלה על הספינה הקצין דיליון ומסר לי דו"ח קצר מן ההכנות שנעשו לקראת קבלתנו בטונים . מפיו נודע לי , כי ההסתדרות הציונית בטוניס קיבלה הוראה מפורשת מן ההנהלה בצרפת' שלא לשתף עמנו שום פעולה ולא להשתתף בוועד לקבלת הפנים . נוסף לכך נשלח לטוניס שליח מיוחד מפאריז
|
|