|
|
עמוד:165
שנאתו של הלר ל"באקאלה — , " דג ממולח שהיה מופיע בתפריטי של "שרה א " / ( בהיותו מאכל זול ) לפחות שלוש פעמים בשבוע' — היתד . ידועה לכל ושימשה מקור השראה לליצנים שלנו . הוא היה מטיל אל הים את מנת ה"באקאלה" שלו באורח הפגנתי , ועל כך היה סופג עונשים לבלי סוף . הוא ישב" שעות רצופות על התורן וימים רבים " מירק סירים במטבח , אך כל זה היה ללא הועיל , — הלר המשיך במאבקו נגד ה"בא קאלה / ' גם אם נשאר רעב . על פניו של הלר השתפכה בת צחוק ילדותית : — "אדוני המפקד' אם אין ברירה ועלי לבחור בין "באקאלר " . לבין מוות , מוטב שאמות מות גיבורים מאשר אטעם מן הדג המצחין הזה . " פרצנו בצחוק אדיר — וצחוק זה הצטלצל זר ומוזר בסער המשתולל ... לפתע נשמט ההגה מידי ונטה הצידה . את אשר קרה הבינותי מיד . הספקתי להכניס את ידי הימנית למים ולתפוס בחלקו התת מימי של להב ההגה שנשמט מצירו . בידי השמאלית ישרתי את כיוונה של הסירה בטרם הספיק החרטום לנטות לצד . במצב זה , כשחלק גופי העליון תלוי מאחורי ירכתי הסירה וידי השמאלית אוחזת בהגה , לא יכולתי , כמובן , להישאר זמן רב . ד"ר הברשטרייט החליפני , ומעתה היה עליו לאחוז את לוח ההגה מתחת למים ולשמור על מצבו המאוזן . ידיו של הד"ר קפאו חיש מהר , אך הוא הוסיף למלא את המוטל עליו , עד שהחלפתיו באחד החניכים . הקצין קרטגי תפס במשוט , והד"ר חזר לתפקידו הקודם כ"שואב מים . " התקדמנו באיטיות רבה . מרחוק היבחנו בירכתיה של "שרה" שעליהן התרכזו אנשי הצוות והחניכים . הם ניסו לאותת לנו בדגלי סימאפור , אך בגלל רוכסי ההרים והתהומות בהם עלתה וירדה ספינתנו , נבצר מאתנו להבחין אלא בסימנים בודדים . לפתע נתקלו עיני בשני גלגלי הצלה , שצפו משמאלנו , במרחק מטרים ספורים בלבד מסירתנו . היו אלה גלגלי ההצלה שהטיל באייבסקי מירכתי "שרה א " / ואשר הרוח הדפה אותם אלינו . כדי לתפוס בגלגל ההצלה , היה עלינו להפנות את חרטומה של סירתנו שמאלה , מה שאסור היה לנו לעשות , כי סכנת מוות היתה כרוכה בדבר . אחרי שלוש שעות חתירה הגענו לשיפולי דופנה של ,, שרה א "' במצב של אפיסת כוחות . לאורך מסעד המעקה הצטופפו משמרות החניכים , שהריעו לכבודנו כשדמעות נראות בעיני רבים . עזרתי להעלות אל הסיפון את האנשים והמטען , שהיה ספוג מים , ועמדתי בעצמי לעלות כשלפתע הבקיעה בחלל האוויר זעקת אימים Sauvez le commandant ! " ) הצילו את המפקד ! (' היתה זו קריאתו של איב מארי לה מואן , שראה כי באותו רגע ניתקה הסירה שעליה ניצבתי מן החבל הקדמי בו היתה קשורה לספינה . הספקתי לקפוץ מן ' הסירה ולהיתלות באחד החבלים של הספינה — טיפסתי ועליתי אל הסיפון . כעבור מספר רגעים ניצלה גם הסירה שהיתה קשורה ל"שרה" לא רק בחרטומה אלא בירכתיה . לפתע נחרתו שנית מזעקת אימים' אף היא בשפה הצרפתית' הפעם היה זד . קצין המשק שלנו קרטגי : "סובה לה קאקאואט" ' צרח בוב בכל גרונו בחקותו את איב לה מואן . ואמנם הבוטנים שקנינו בזאנטה היו במצב עלוב : השק נקרע ותוכנו צף על פני המים שמילאו את הסירה . עשרות ידים חשו להצלת הבוטנים , אך למחסן הספינה לא חזר אף "קאקאואט" אחד . המנועים פעלו במלוא העצמה . פקדתי להעלות את העגנים ולאחר שעה קלה הפלגנו לדרך . בערפלי הסער הבחנתי בדגל הצרפתי מעל ביתו של הסוכן הקונסולרי , המונף מעלה ומטה לאות הצדעה ל"שרה א . "' הנפנו גם אנו את דגלנו הצרפתי באותו אופן לאות פרידה מן הנציג הצרפתי ומן האי הרומאנטי .
|
|