|
|
עמוד:162
הקדמיים , מגיע לאוזני דו שיח בין שני חניכים מן המשמרת ( מעילי הסערה שווים ; לכולם ואין אתה יודע מיהו המשתתף בשיחה : ( " טורנאדו על ראשם , יפחידו להם את העכברים ולא אותנו , מה יש ב"טורנאדו" זהו מים , לחץ אוויר ותו לא . ספינתנו עשויה עץ והיא גוף מוצק . אוויל הוא אשר יאמין , כי "טורנאדו" שכזה עלול לשבור את הספינה ולא יתנפץ בעצמו עליה . " ,, כך אתה חושב ? אולם דעתו של הקצין הראשון שלנו ( הכוונה לבאייבסקי עצמו — י . ה ( . שונה מדעתך . הזוכר אתה מה הוא הסביר על מרכזו של הציקלון ושל ה"טורנאדו" " ? " שאל אותו אם הוא עצמו היה פעם במרכזה של ה"טורנאדו ,, .... " נשבע אני , כי מעולם לא הייתי באותו מרכז , — חושב אני בלבי — , ואין אני גם מצטער על כך כלל וכלל " .... " ואם לא היה , אז שלא יבלבל את המוח — המים הם נוזלים , והעץ הוא גוף מוצק ... שיספר לסבתא שלנו " .. " חושך . בקולי קולות , של מקהלת שדים , מייללת ומייבבת הרוח בתרנים ובכבלים . רוכסי הגלים מתרוממים מעלה מעלה ונקרעים לגזרים במשבי הרוח , או מתנפצים לרבבות ניצוצות אור זרחני המתפזרים בחלל ליל הבלהות " ... " מבטן הספינה עולים ומתמזגים עם הסער המשתולל קולותיהם של פרחי" הקצונה שירדו זה עתה מן המשמר — כולם צברים במשמרת זו . הם שרים בצוותא ומחברים מלים עבריות במקום אלו של הנוסח האנגלי : " ) ארוכה הדרך לטיפרארי , ארוכה הדרך להלך בה " ... ( " ,, לא אנו התחלנו בה ולא עלינו לסיים את הדרן האינסופית לטיפרארי — , מסיים באייבמקי את רשימתו , — שבע עשרה יממות אנו בים , וזו היממה החמישית שמשתולל ה"נורד וםט ... " השיר "טיפארארי" היה אחד השירים הפופולאריים של הצבא הבריטי בימי מלחמת העולם הראשונה , והוא ביטא את הגעגועים העזים של החיילים האנגלים למולדתם . בשירתם של פרחי הקצונה ה"צברים" שמע באייבסקי את הגעגועים למולדת העברית , שתחית הימאות העברית לא היתד . אלא שלב אחד במאבק על תקומתה . האי זאנטה בהתחולל אחת הסערות הקשות ביותר , הצלחנו להסתתר בקרבת האי היווני " זאנטה . " אי זה מיושב ברובו בצאצאי שודדי ים "פיראטים" ו"קורסארים , " בני עמים וגזעים שונים , שכבשו את האי איש מידי רעהו ומשלו בו לסירוגין . בסמטאותיה הצרות של העיירה השוכנת לרגלי הרים והטובלת במימי הים האדריאטי , מצלצלת לשון ההמון הלונדוני בערבוביה עם טורקית , ספרדית , ויוונית . העיירה זאנטה , עם נמלה הזעיר , אף היא דומה יותר לתפאורה מימי הביניים , מאשר לפרובינציה יוונית נידחת בת ימינו . העלינו את הדגל הצרפתי על הירכתיים , את הדגל העברי על התורן ואת ארבעת דגלי ה"צופף' הבינלאומי , שסימנו את שמה של "שרה אי . " לא עברו אלא דקות מספר כאשר היבחנו , כי על תורן אחד הבתים הועלה ה"טריקולור . " הורדתי סירה קטנה וירדתי לחוף בלווית ד"ר הברשטרייט , קצין המשק קרטגי ושני "פרחי קצונד — " , עמנואל כהנוביץ והלר . הים היה שקט כאגם וכעבור דקות אחדות התקשרנו לרציף .
|
|