פרק ז' אלה מסעות "שרה א'"

עמוד:159

" שרה" — זכר לעבר . להשלמת דמותה חסרים : פסל וורטומ עתיק של מלאך צחור כנפים , תותחי ברונזה ודגל שחור עם עצמות וגולגולת , מתחת ל"גאפל . " " מה היה קורה אילו בדמות זו היינו עולים לפתע מתוך ערפלי אבקו ! המים' מתוך גשם וסופה , ומתייצבים לפני משאית פרוזאית פעורת פה ואחוזת חרדה — ... מה חשבת אניית סוחר ניקלה , כי הרומאנטיקה חלפה ועברה ממרחבי הימים ז ... על כן' תקבלי מיד את גמולך ... עצרי את מנועיך ... ולשוא תזעקי לעזרה' לשוא תאותתי למרחבים את קריאת ה " ם . או . ם . " . מי הוא אשר יאזין לקריאתן ן מאה מילין מסביב אין כלב חי ' רק כאלה , כמונו' משוטטים בגיהינום זה " ... " אך לנו אין תותחי ברונזה וגם דגל שודדי ים אינו מונף על תרנינו . אין אנו אלא ספינת אימונים לקציני הצי העברי , שטרם נולד . וגם אנית סוחר שהזכרנו , אינה אלא פרי הדמיון — מי שיעז לשוטט בחלק זה של הים היווני איזהו ' הקברניט שבשעה טרופה זו יבחר במסלול הגיהינום ... ? אך הנה מאי שם , ממרחקים , פורצות הקריאות : ס . או . ס .... ס . או . ס .... ס . או . ס .. /' . " הס . או . ס . חוזר אין סוף פעמים' ולא מפאת התקפת תותח הברונזה של ה"פריגטה הקורסארית" קוראות אניות הסוחר לעזרה , אלא משום שה"נורד וםט" הגיע לשיא השתוללותו והבארומטר ירד לעשר מעלות " ... " שוב נחשול ומשב רוח ... בקול נפץ של פגז , מתרסק המפרש הקידמי ונקרע לגזרים . "הנוסטרומו" ( רב מלחים באיטלקית , ( מלווה את המאורע ברעם של קללות עסיסיות . ה"נוסטרומו" שלנו שתקן הוא מטבעו' אך כאשר מזדמן לו לפתוח את פיו' הרי יודע הוא לאמר את דברו : " אמרתי לכם להוריד את המפרש' בנשמת אבי , אבי אבי ... וגם החובל הראשי ' ציווה לעשות כן ... אד מה זה איכפת לכם , ממזרי יבשה שכמותכם .... יתנפצו לחם המפרשים לכל הרוחות — למי זה נוגע " ... " האמת היא , כי מעולם לא ציווה רב המלחים להוריד את ה"קידמי" ' — ארבעים שנה הוא משרת על מפרשיות איטלקיות' והאיטלקים עקרון אחד להם : לא להוריד ולא לקצר את המפרשים כל עוד נותר חוט חי אחד מהבד . כאיטלקים כך גט ה"צברים" — מאושרים הם להעלות את הבד הלבן לראש התורן' אך להורידו — עונש אלוהים הוא להם — גבורה ובטלנות ירדו מהשמים כרוכים זה בזה . " " המאבק גובר והולך , רוכסי גלים ענקים צומחים ליד הספינה , עולים ומתרוממים ליד החרטום ופורצים ברעש ובהמולה על הסיפון . קולות חריקה ואנקה עולים ממעמקי שלד העץ של הספינה ... התקפות משבי הרוח גוברות והולכות ... זה חמש יממות משתולל ה"נפטון ... " חמש יממות ... ומי יודע מתי ירווח לנו " ... " איד קרה הדבר ? כוונתי לא לסערה האיומה — כמוה ראתה "שרר " . רבות' עוד בהיות שמה "ארבעת הרוחות / ' אלא להפלגתנו באותה מפרשית נפלאה אשר כאילו זה עתה ירדה מאחד התחריטים עתיקי היומין . " ,, יש אומרים שנולדנו לפי סטטיסטיקה של לשכת המסחר — מתוך ויכוחים ארוכים ומשעממים על הצורך ב"טונאז " משלנו . ל"טונאז " ' דרושות , כמובן' ספינות ' ואלו בממון יירכשו , אך לספינות עבריות נחוצים גם צוותות עברים — מלחים , קצינים , מכונאים . מאין יבואו ? והנה קם בית הספר הימי בצ'יביטאווקיה לחינוך קוני עמודים הנעים על התורן ואליהם מחובר מפרש אלכסוני .

מכון ז'בוטינסקי בישראל


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר