|
|
עמוד:140
במכתבו מיום 7 לאוקטובר ' 1937 כתב ראובן הכט לקצין דיליון : "למען הפצת הרעיון של הדגל העברי הימי , הנני למסור לד בזה את המידות המדויקות של הדגל וצורתו . זה יהא דרוש לכם , כאשר תצטרכו להחליף את הדגל , שקבלתם בעצרת עמ בתל אביב בדגל חדש , וגם לשם הפצתו של הדגל בסניפי הליגה הימית העברית ובמוסדות עברים ימיים שיקומו במשך הזמך . " הדגל הימי העברי הוכר רשמית על ידי הרבנים הראשיים לארץ ישראל : הרב הרצוג , יעקב מאיר , עוזיאל , עמיאל ועל ידי ראשי הערים : אוסטר — בירושלים , רוקח — בתל אביב , שטמפר — בפתח תקוה ועוד " ... " הדגל הוא דגל ציוני כחול לבן שאורכו 6 מטרים עם "מגן דוד '' באמצע ובפינה — עוגן ( באורך 25 סנטימטר , ( העשוי לפי הדגם המדויק של עוגן המלד העברי יונתן ( אלכסנדר ) ינאי — נצר למשפחת המכבים . " בערב העצרת ב"גךרינה" פגשתי את רב החובל באייבסקי , שעה שירדתי בלוית אשתי ומר הימלפרב ממדרגות בית המלון בו התגוררתי . לא הכרתיו . לא התראינו זה שבע שנים . לפני עמד צל אדם , לבוש מכנסי עבודה דהויים , שהיו קצרים מכפי מידתו ופקרס כחול , מטולא . לרגליו היו נעלי בד קרועים וראשו היה מכוסה ב"ברט" צרפתי מרוט . " באייבסקי " ! קראתי . חיבקתי את גופו הכחוש בזרועותי ונשקתיו- הוא עמד נבוך . כובעו נשמט מראשו ונפל ארצה . העוברים ושבים נעצרו לחזות בפגישה המוזרה . הייתי לבוש מדי שרד של מפקד ספינת אימונים ועל רקע בגדיו הבלויים של באייבסקי נראינו כ"בךהמלד והעני . " ,, אני מצטער — , " התנצל באייבסקי — , "שאין לבושי מתאים למאורע החגיגי . אין לי לבוש שכזה ואילו גם היה הייתי מוכרו תמורת משקה . " " הי כנס למכונית , נדבר בדרך — / ' אמרתי לו . הוא סירב : — "אין זה יאה שתופיע בכפיפה אחת עם אחד כמוני ... נתראה בפעם אחרת . " הוא פנה ללכת , אני תפסתיה הכנסתיו על כרחו למכונית , והושבתיו ביני לבין רעיתי . ,, מה מעשיך , "סטאריק" ,, ) זקן ( " ז — זה היה כינויו בפי ידידיו . ,, אני דג דגים בחופי כנען , כאותו דייג באגדתו של פושקין . אד עד כה טרפ העליתי בחכתי את דג הזהב ... " בכניסה ל"גן רינה" עמד משמר כבוד . הסדרנים עצרו את באייבסקי וניסו לסלק הצידה את "הטיפוס המפוקפק , " אבל אני כרכתי את זרועי סביב צווארו — ובטרם ידע לאן אני מוליכו , גררתיו והעליתיו על הבימה , שם כבר ישבה הכבודה כולה : רבניה , גביריה ופרנסיה של תל אביב . הושבתי את באייבםקי במקום מכובד . עיני הקהל הופנו לאורח המוזר בלבוש נווד עני , ועדיין היה ריח של דגים ואלכוהול נודף ממנו על סביבותיו . כשהגיע תורי להודות למברכים ולשאת את דברי , הצגתי את רב החובל באייבסקי בפני הקהל . סיפרתי על האיש שבא אלינו מן הנכר , גוי בן גוים , כדי להניח את היסוד לצי העברי במדינה העברית העתידה . חלק ניכר מדברי הקדשתי לעבודתו החלוצית של באייבסקי בשטח תחית הימאות העברית מימי "ועדת המים" ועד היום .
|
|