|
|
עמוד:120
את מנות המזון נאלצנו לצמצם למינימום . הקפיטן פוסקו לגז מאד על שהחלטנו לצאת בתנאים אלה . ביום ה 30 ~ באוגוסט הפליגה איפוא ספינת האימונים העברית "שרה א " ' למסע הבכורה שלה , כשעל סיפונו ? 22 פרחי קצונה " ) קאדטים' בלעי'ז ) ו 12 אנשי צוות . חוץ ממני היה בל הצוות המקצועי איטלקי . כרב חובל הספינה נתמנה הקפיטן פאבונה , ממדריכי בית הספר הימי של צ'יביטאווקיה . אני עצמי שירתי כמפקד המסע ובסולם הדרגות של הצוות נרשמתי כסגן מפקד הספינה . התלמידים מילאו תפקידים מקבילים לתפקיד אנשי הצוות על הסיפון , במכונה ובמשק הספינה . שיטה זאת איפשרה לחניכינו ללמוד למעשה את כל שלושה השרותים ולמלא את כל התפקידים מנער הסיפון ועד מפקד הספינה לסירוגין . ההדרכה על הספינה כללה : תורת הימאות המעשית' תורת התיבול ( טאקילאז , ( ' תמרוני עוגנים , ניווט מעשי , אוקיאונוגראפיה ותורת המשק ומינהל הספינה . נוסף על כך הם עסקו בספורט המגן ובהתאגרפות . למן הרגע בו הציגו את כף רגלם על סיפון המפרשית , נצטוו החניכים לנהוג בהתאם לתנאי ה"אטיקט" שהדרכתים עוד בהיותם בין כתלי בית הספר . על חוקי נימוסים אלה היה עליהם לשמור , ליד השולחן , ברחוב ובשעת קבלות פנים . רבי החובל העתידים של הצי העברי חייבים היו להקפיד על הופעתם החיצונית ולדעת להתנהג בחברה אירופית . בצ'יביטאווקיה וב"קאםטל אמארא די סאביא '' ( ליד ניאפולי ) הטעינה "שרה אי" מטען של לוחות לחביות יין , ומשם הפלגנו לםיביליה , שבספרד . עברנו דרך מיצר בוניפאציו , ובמפרץ ליאון , הידוע לשימצה , נתקלה ספינתנו בסערה הקשה הראשונה . חלק גדול מהחניכים התחיל סובל ממחלת הים . תקלת המסע הראשונה נגרמה על ידי הניצוצות , שפרצו מצנור המנוע , והבעירו דליקה . הסכנה היתה גדולה בגלל מטען העץ שלנו , אך התגברנו עליה חיש מהר . לא הספקנו להפטר מצרה אחת והנה פקד אותנו אסון חדש : בטלטולי הסערה החזקים נפלט חלק ניכר של הבותון מבין דפני הספינה , ודרך הסדקים שנוצרו התחילו חודרים מים . לרוע המזל חדלו לפתע שתי המשאבות מלפעול , וכל המאמצים להפעילן היה לשווא . המים קלהו לתוך האניה ואנשי הצוות היו קצרי יד מלהוציאם . הזעקתי את התלמידים וגייסתים למלאכת השאיבה . צורתם היתה עלובה מאד . ריכזתים בחרטום הספינה ופקדתי עליהם להתפשט . תחת סילון מים קרים כקרח , חזרו לאיתנם תוך רגעים ספורים . מעתה השתתפו כולם בשאיבה — הצוות על קציניו והחניכים . הלבנה האירה את הים . הגלים התנפצו אל חרטום הספינה ברעש והמולה . עליתי עם הקפיטן פאבונה לחדר המפות ומצאנו , כי חוף המבטחים הקרוב ביותר הוא מעגן ספרדי זעיר , שלפי האינפורמציה בספר הנמלים , לא היה בטוח כל עיקר מפני רוחות חזקות . מפאת הרוח הנגדית התקדמנו באיטיות רבה . המים בירכתי הספינה עלו במידה ניכרת . ירדתי לסיפון כדי לזרז את השאיבה . אנשי הצוות נראו עייפים מאד , ואילו החניכים התחרו זה בזה על מהירות השאיבה . כך נמשך הדבר כארבע שעות . הרוח יללה , הגלים שטפו את הסיפון והשאיבה נעשתה יותר ויותר איטית . אחד המלחים הפסיק את המלאכה ונפל באפיסת כוחות על הסיפון . ידעתי כי גם חבריו לא יאריכו
|
|