פרק ו' חלוצי הימאות המקצועית

עמוד:113

בעיה מדינית שהיא , אל תמתחו בקורת על המשטר הקיים — אותו משטר שפתח לפניכם את האפשרות ללמוד בבית הסםר הימי , אך אל תמתחו בקורת גם על המשטר שקדם לו . " " אם ישאלוכם על ה"אקרדו " ) '" אני מאמיר ) הפוליטי והסוציאלי שלכם תענו : " הנני ציוני והאידיאל שלי הוא מדינה עברית . בארצנו הנני מתנגד למלחמת מעמדות . " " הנני מפקיד בידכם — / ' מסיים ז'בוטינסקי — , "את כבוד בית"ר ב"סקטור" השוב מאד של החזית' והנני בטוח , כי תדעו לשמור עליו , כי בית"רים אתם — תל חי . " 1 הקרבן הימי הראשון הקרבן הראשון שהקריב בית הספר הימי בצ'יביטאווקיה על מזבח הימאות העברית היה אברהם שטראסברג . ב 19 במאי , בשעה 3 אחרי הצהרים , יצאו שני תלמידי בית הספר יעקב שור ( מליטא ) ואברהם שטראסברג ( מדנציג ) אל שובר הגלים' בקרבת בית הספר , כדי להתאמן בשחיה . שניהם השתטחו על אבני שובר הגלים ומבלי משים נרדמו . כשלאחר זמן קצר העירו שוטרי הנמל את שור , ושאלוהו , למי שייכים הבגדים המונחים על ידו , הבין כי חברו נעלם והחל לחפשו . אותו מקום שרץ כרישים צמאי דם . שור ושטראסברג הפרו פקודה מפורשת של ביה"ס , שאסרה על הרחצה שם . האם קפץ שטראסברג מקיר הרציף לים וראשו נתקל בסלע , או בשבר ספינה תת מימי ? או , אולי , נאבק ברגעיו האחרונים עם להקת כרישים טורפים ? — זאת לא נודע לנו . האחרונים שראו את שטראסברג היו מלחי םפינת דייג קטנה "דומיניק , " שעברה במקום . מיד כשנודע לנו על האסון חשנו עם הקפיטן פוסקו למפקדת הנמל . הקולונל פייר לויגיי , מפקד נמל צייביטאווקיה , העמיד לרשותנו את כל אמצעי ההצלה , שעמדו לרשותו — סירות , אמוראים וכוח אדם . סובבנו בסירת מנוע ולא גילינו דבר . בינתיים ירד היום וחזרנו לנמל . " באותו ערב" — כתב צ . קוליץ במאמר לזכרו של שטראסברג , שפורסם בבוליטין הימי של המחלקה הימית של שלטון בית"ר — 30 . 5 . 1935 "טיילתי עם אחד התלמידים לאורך חוף הים . מצב הרוח היה מרומם , והשמחה קננה בלב . עוד מעט הבחינות , ואחר כך — ההפלגה , המסע לחופי הים התיכון ב ,, שרה" שלנו , שעגנה בגמל צ'יביטאווקיה וזהרה עד למרחוק בצבעיה התכולים לבנים . חברי , שטייל אתי , נישא כולו על כנפי הדמיון . ולפתע : מודיענו אחד התלמידים , כשכולו רועד — "שטראםברג טבע בים ... " " פוסקו , הלפרן ודיליון כבר נמצאים על יד הנהלת הנמל . המון תלמידי בית הספר של צ'יביטאווקיה שלנו והאיטלקים כולם אבלים ואילמים . פניו של פוסקו שחורים ודוויים , כפני אב ששיכל את בנו ... מביאים את בגדיו של שטראסברג . התלמידים מקבלים פקודה לחזור מיד למעון בית הספר . נשארים פוסקו הלםרן , דיליון ואני . אתנו הולך הבית"רי שהתרחץ עם שטראסברג להראות לנו את מקום האסון ... אבלים ורצוצים חזרנו לבית הספר . " ,, לא אשכח לעולט אותו הערב ... כל התלמידים עמדו בפינה באולם האכילה , בו נמצא ארון הקודש ובו ספר התורה , שנתנה קהילת רומא לבית הספר , והתפללו ערבית ליד הפינה המיועדת לבית הכנסת . בכיה חרישית , חנוקה ואיומה נישאה בחלל החדר . אחד התלמידים שעבר לפגי התיבה , בכה תמרורים . בחוץ סער הים . בשצף קצף התנפצו

מכון ז'בוטינסקי בישראל


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר