פרק ה' ברית ידידי הספנות העברית והליגות הימיות העבריות, 1935 - 1939

עמוד:99

. 5 " בהביאי בחשבון — ' '' נאמר להלן , — "את הקשר ההדוק שיש לבריטניה הגדולה עם ארץ ישראל והזדהות של האינטרסים היהודים עם אלה של בריטניה הגדולה , אין ספק בלבי ' כי יהיה זה לתועלת הדדית , אם יימצאו פרחי הקצונה היהודים בקשר הדוק יותר עם המסורת הימית האנגלית , דבר שניתן להשיגו על ידי פתיחת קורסים מיוחדים בשבילם בצי הקרבי הבריטי , או על ידי הכנסתם , בצורה זו או אחרת , ל"מילואים של מתנדבי חיל הים הבריטי" . (" Naval Volunteer Reserves" ) . 6 " במקרה של מלחמה תפיק האדמיראליות תועלת רבה מן המלחים והקצינים העברים , שירוכזו בארץ ישראל בשירות ימי להגנת החופים / ' . 7 „ כדי לאפשר התפתחות ממין זה , דומני , כי יש צורך , שהשלטון בארץ ישראל או האדמיראליות הבריטית במישרין , יתנו הקלות' בגדר האפשר , לחניכינו בארץ ישראל להתאמן תחת פיקוח בריטי ובהתאם לרמה הנדרשת . אנו ( משמע הליגה הימית העברית , — י . ה ( . מצידנו נכונים במקרה זה להעביר את מוסדות ההכשרה הימית שלנו לארץ ישראל . " לפעולת הליגה בבריטניה ולמר'מ שניהל הקולונל נתן עם חוגי הממשלה הבריטית להקמת חיל הים העברי בארץ ישראל' היו תוצאות , גם אם לא בקנה מידה שקיווינו לו . ואולם רק לאחר קרוץ מלחמת העולם השניה' נתקבלו לצי הקרבי הבריטי צעירים עברים מארץ ישראל' והיו גם ספינות שנמצאו תחת פיקודם' ביניהן הספינה שפיקד עליה הקפטן א . באייבסקי . האיש השלישי ' שהסכים להצטרף לוועד הליגה הימית בבריטניה והיה לנשיא הכבוד שלה' עד סוף ימיו' היה הרב הראשי לבריטניה' הרב יוסף הרץ . ספינוז האימונים האחרונה שלנו' שרכשנו מידי האדמיראליות הבריטית' לאחר מלחמת העולם השניה , נקראה על שמו . איש אחר שהצטרף לליגה היה קומאנדור גולדריץ' מן הצי המלכותי הבריטי . כן הצטרף אלינו פרופסור א . ש . יהודה' הארכיאולוג וההיסטוריון הנודע' ששימש כסגן נשיא הליגה . להרצאותיו ולמאמריו על פעילותה של הליגה היה הד רב בעתונות הבינלאומית . יחד עם הפרופ' יהודה בא אלינו עוד ארכיאולוג בעל שם בינלאומי כיום ' " הקוראטור ' של המוזיאון המזרחני המפורסם בשיקאגו' הפרופסור פנחס דלוגאץ . ' בקושי רב עלה בידי לשכנע את דבוטינסקי להצטרף לרשימת חברי הליגה הימית העברית , לפחות כחבר מן המנין . ראש בית"ר הסביר לי כי הוא חושש פן ' יוסיף שמו צביון מפלגתי למפעלנו ואילו אני עמדתי על שלי : "אי מפלגתיות אין פירושה הפליה לגבי אנשים' שיש להם השקפה זו או אחרת . ואם נכון הדבר' הרי אני עצמי מעולם לא התכחשתי לכך' שהנני בית"רי פעיל . '' '' האחריות תחול על ראשן — '" אמר זיבוטינסקי לבסוף' — "אם אתה עומד על כך' הרי רשאי אתה לצרף גם את שמי לרשימת חברי הליגה' אולם רק כחבר מן המנין / ' ועוד אחד מאנשי התנועה הרביזיוניסטית הצלחנו למשוך לליגה — ד"ר בנימין אקצין , שהיה שר החוץ של ההסתדרות הציונית החדשה . ניסינו למצוא מהלכים גם אל ראשי היהודים מן המחנה המתבולל' אך נתקלנו בקיר אטום . הקולונל הנריקס ( כיום ציוני נלהב ' ( לאיונל דה רוטשילד ועוד רבים מרמי המעלה בקרב היהדות הבריטית דחו אותי בשתי ידים . — "הרוצה ללמוד ימאות" —

מכון ז'בוטינסקי בישראל


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר