פרק ה' ברית ידידי הספנות העברית והליגות הימיות העבריות, 1935 - 1939

עמוד:92

הגארון ני דה רוטשילד יום אחד אמר לי הבאלון רובר דה רוטשילד : — "ראוי שיגש אדוני לבארון גי וישוחח עמו על הענין שלנו . כדאי מאד שגם הוא ישתתף בברית ידידי הספנות העברית / ' " אולם אין אני מכירו" — ' עניתי . " הוא מחכה לר בחדרו — , " השיב ובתוך כך לחץ על כפתור הפעמון מתחת לשולחנו . משרת לבוש מקטורן צץ ועלה כאילו מתחת לריצפה . — "לבארון גי — , " ציווה רובר . המשרת הוליכני דרך מסדרון ארוך' מרופד מרבד עבה ומואר במנורות קיר שהגיהו אורן על תמונות יקרות' התלויות על הקיר . ה"ואלה דה שאמבר" פתח לפני את הדלת והכניסני לחדר עבודתו של הבארון גי דה רוטשילד . הלה , שישב ליד שולחךכתיבה ענקי , קם לקראתי לברכני לשלום . לפני ניצב אדם צעיר מאד , שנראה כבן עשרים . קלםתר פניו הזכיר לי אחת הדמויות בתערוכת ה"פורטרטים" של בית המלוכה הבריטי , ודיבורו והתנהגותו חיזקו בי את הרושם הזה . לא היה בל דמיון בין הבארון רובר לבין הבארון גי : הראשון היה תמהוני , רגשני ולגלגני , מהיר החלטה ואוהב למזג לתוך דיבורו את ה"ארגו" ( לשון עממית צרפתית , ( ומפעם לפעם היה מפליט מלים שכל צנזורה היתה פוסלת אותם בדפוס ... הבארון רובר אהב לדבר ישר לענין ואמר בפני אדם כל שחשב עליו . זכורני , כי באחד מביקורי אצל הבארון רובר נכנסתי לחדרו ומצאתי שם חמישה רופאים ומנהלי בתי חולים של רוטשילד . כולם עמדו סביבו ופניהם הביעו חרדה . הבארון ביקשני לשבת , ובנוכחותי חירף וגידף את כל הנוכחים , לאו דווקא בשפתו של ויקטור הוגו . "ועתה — , " סיים את דבריו — "רשאים אתם להסתלק מכאן , " ובצאת המשלחת מן החדר פנה אלי בשלווה אולימפית והתחיל מסיח עמי על עניני "ברית ידידי הספנות העברית / ' כאילו לא קרה דבר . הבארון גי היה : היפוכו הגמור של הבארון רובר . מעולם לא ראיתיו יוצא מכליו , או קצר רוח . תמיד נהג ביישוב הדעת ובנימוס . הפגישות בינינו נעמו לי תמיד . יק בפגישתנו האחרונה , בשנת , 1958 שנתקיימה , דרך אגב , באותו חדר בו פגשתיו לראשונה עשרים ושתים שנה קודם לכן — נתאכזבתי . באתי לפאריז לנסות ולמצוא תמיכה לתכנית , שלדעתי היתה עשויה לפתור במידה מרובה את הבעיה האסטרטגית , המדינית והכספית של מדינת ישראל ולהפכה לגורם בעל ערך בינלאומי . הגשתי לבארון תכנית לחפירת תעלת אילת , כתחליף לתעלת סואץ . חמש שנים רצופות לחמתי על הגשמתה , ללא הצלחה . על כן יצאתי לפאריז וללונדון , כדי לנסות ולהרכיב שם את הוועדה היוזמת , שתקבל על עצמה את המשימה , ללמוד את הבעיה מכל צדדיה . לדאבוני קיבלתי בפאריז התקפת לב . כשהוטב במקצת מצבי צלצלתי לבארון גי והוזמנתי לבוא אליו למחרתו . קמתי ממשכבי ובמאמץ רב הגעתי ל"רי לאפייט . " זיעה קרה כיסתה את מצחי , עת עליתי במדרגות הבנין הענקי של הבאנקים לבית רוטשילד . הבארון השתנה במידה ניכרת > הוא היה עצבני והאיץ בי לסיים את הרצאתי , שבלאו הכי היתה קצרה עד מאד כיון שהייתי קרוב להתעלפות . הבארון לא חפץ לשמוע על ביצוע התכנית . ,, אם צריך מישהו לטפל בכך , הרי זו ממשלת ישראל ולא אדם פרטי , " הדגיש , אך בסיום שיחתנו הרגיש , כנראה , במצבי , ומיד חזר להיות אותו האיש המנומס והמתון , כפי שהכרתיו במשך שנים רבות . מכל הרוטשילדים שהכרתי בצרפת ובאנגליה , התקשרתי לבארון רובר דה רוטשילד .

מכון ז'בוטינסקי בישראל


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר