|
|
עמוד:89
כל זה גרם לי עגמת נפש רבה ולא הסכמתי לחזור לתפקידי בשלטון בית '' ר . אך מעז יצא מתוק : באותו ביקור בפאריז ביוני ' 1936 קמה "ברית ידידי הספנות העברית" תלה בידינו למשוך לתוכה אנשי שפ ובעלי הון , שפתחו לפנינו את כל הדלתות בבירת צרפת . הגעתי לפאריז בזמן בלתי מתאים ביותר . רבים מבעלי האמצעים כבר יצאו לפגרת הקיץ' ובכלל היה מצבה המדיני של צרפת בכי רע . בימים הראשונים לשהותי בעיר לא היו לי אלא כשלונות' ולאחר שנפגשתי לשיחה ארוכה עם אחד מאנשי הצמרת הציונית ועם פרנסי העדה היהודית' דומה היה עלי ' שהנני מאבד את זמני לריק . ואז החלטתי שלא לנהוג בדרכים המקובלות ולנסות להגיע למקומות שבדרך כלל אינם בחזקת "רשות הרבים . " ראשית דרכי היתה אל הרב הראשי של פריז' ז'ולין ואיל ואל משפחת הרוטשילדים . אלה היו אנשי מפתח והשפעה מכרעת נודעת להם בקהילה היהודית . הדרך אל הרוטשילדים לא היתה קלה כל עיקר . פמלייה של מזכירים פרטיים שומרים עליהם מפני טרדנותם של ההמונים המתדפקים על דלתותיהם . דומני כי באותו פרק זמן , לפני פרוץ מלחמת העולם השניה , לא היו אנשים ' טרודים כרוטשילדים . הם עמדו אז בתחרות קשה עם כמה ממפעלי ממשלת צרפת' כך , למשל , היה חלק הארי של מסילות הברזל שייך להם . שיחק לי המזל וגיסי מוריס האבאר' כיום אחד ממנהלי חברת רנו ונשיא ה"קאדרים המטאורולוגיים" של צרפת' הציגני לפני ידידו' מר מאי , המזכיר הכללי של העתון הספורטיבי "אוטו , " הנפוץ ביותר בצרפת . מר מאי הציגני לפני מר לאמבר , שהיה המזכיר הכללי של "ועד העזרה ליהדות גרמניה" ובתורת כזה היה לו קשר ישיר עם הבארון רובר דה רוטשילד . סיפרתי למר לאמבר על תכניותינו בדבר תחית הימאות העברית והוא הבטיחני לעזור לי כמיטב יכולתו . כעבור ימים אחדים הודיעני מר לאמבר' כי הבארון מוכן לראותני . צילצלתי למזכירו של הבארון והלה קבע לי ראיון למחרת היום . נתקבלתי באחד הטרקלינים , בבנין באנק הרוטשילדים , התופס רובע שלם ברחוב לאפייט , . 21 בהיכנסי מצאתי את הבארון רובר , בחברת נער ואדם מבוגר' כשהם מסובים ליד שולחן גדול ומסיימים את ארוחת הצהרים . הבארון הציג לפני את בנו ואת מר אורנשטיין' מי שהיה מיליונר מופלג ברומניה . " מה ישתה האדמיראל" — שאלני הבארון , לאחר שהסבתי אל השולחן , » ' , — פל ' קפה או כוסית קוניאק '"> . על שפתיו רחף ליגלוג קל . לגלוגו לא מצא חן בעיני . " אשתה את שניהם יחד — , " עניתי בחוצפה . מלצר לבוש שחורים , מזג לי את הקפה , והבארון הגיש לי את כוסית הקוניאק . מזגתי את הקוניאק לתוך הקפה — נוהג רוסי , שאינו מקובל בצרפת . " האם לא חבל לאדוני למהול "תערובת" מעין זו — " ? שאל הנער — "הרי זה קוניאק מימי נאפוליון " ... תמהתי על הבאתן הצעיר , שכבר הוא בקי בטיב המשקאות . " ועתה ספר" — אמר הבארון רובר כשסיימתי לשתות את הקפה , — "מר לאמבר ' סיפר לי על פעולתך ותכניותיו בשטח הימאות היהודית , אך הייתי רוצה לשמוע מפיך פרטים נוספים על ענין זה . "
|
|