|
|
עמוד:88
על כך שהפלגת מחזור ב' על סיפון "שרה אי '' יצטמצם לאורך חופי הריביירה הצרפתית , או מסביב לאיטליה . טענתם היתה כי בעונת החורף אין אנו רשאים להעמיד את חניכינו במאמץ גדול . הפלגה ממושכת תהא כרוכה גם בהוצאות מרובות' שלא נוכל לעמוד בהן , ביהוד לאור העובדה' שעדיין לא פרענו את חובותינו לבית הםפר בצ'יביטאווקיה . ראש בית"ר , שלא טען לגופו של ענין , הסכים להנחה , כי פוסקו חייב להיות הפוסק האחרון בכל הנוגע לבית הספר , וממילא אף בענין נתיב המסע . לעומתם טענתי אני ' כי רק התנאים הקשים ביותר יהפכו את "עכברי היבשה" שלנו ליורדי ים . דרשתי ' כי התמחותם המעשית של חניכינו תיעשה בתנאים' שיאפשרו להם לקבל את מירב הנסיון תוך הזמן הקצר העומד לרשותם . דבר זה ניתן להגשים רק על ידי הפלגה ארוכה . "לא רכשנו את "שרה אי" — טענתי — "כדי שתעסוק ב"טיולי ' עונג" ל"קוט ד'אזיור" ( חוף הזוהר / ' ( לפי הצעתי צריכים היו מסעותינו להיערך בשלושה שלבים : בשלב הראשון עלינו לבקר את נמלי צרפת' אנגליה' בלגיה' פולין' ליטא ולטביה . המסע השני צריך להיערך אל נמלי ארץ ישראל והים התיכון' ובהפלגוז השלישית עלינו להקיף את העולם . אשר לפתרון הבעיה הכספית , בטוח הייתי כי בכל מקום שנבקר יעלה בידינו ' להקים ליגות ימיות עבריות' שיספקו לנו את הכסף והעזרה הדרושים להמשך " הרפתקאותינו" הימיות . הצבעתי גם על האפשרויות לניהול תעמולה לתחית הימאות העברית בקנה מידה בינלאומי אך דעתי לא נתקבלה . בסופו של דבר אמר פוסקו , כי ' לא יוכל לקבל על עצמו כל אחריות בעד ביצוע התכנית , ודבריו הכריעו את הכף : ראש ביתי'ר והשלטון סמכו את ידיהם על המסע לחופי צרפת . בעקבות החלטה זו הגשתי , בראשית נובמבר , 1935 את התפטרותי . תפקידי הועבר לקציךהשלטון , דיליון , שמילא את שליחותו בנאמנות , אך הקשיים שנערמו על דרכו היו קשים מדי מכדי להתגבר עליהם . הליגות הימיות בצרפת ובאנגליה עדיין היו בחיתוליהן , והמצב הכספי של מפעלנו בצ'יביטאווקיה היה חמור ביותר . פוסקו לא יכול עוד להמשיך בעבודתו . הוזמנתי על ידי זיבוטינסקי לשיחה' והוא ביקשני להציל את בית הספר הימי בצ'יביטאווקיה מכליה . אני עמדתי על שלי , כי רק הפלגות ארוכות , כפי שהצעתי , יוכלו להעלותני על דרך המלך . "אם יסכים אדוני לתכניתי זו , אהיה מוכן לחזור ולהירתם לעבודה' וגם אקבל על עצמי להשיג את הכסף הדרוש . " הסכום שנדרש למסע הראשון היה 115 . 000 פראנק לערך' מהם כוסו 50 אלף על ידי שכר הלימוד של חניכינו' 15 אלף פראנק הבטיח להלוות מר קירשנר וכחמישים אלף פראנק נוספים ניתן לקבל ממקורות שונים . ראש בית"ר דרש ממני כי אצא לצרפת בלי אולטימאטום , ,, אבל" — הוסיף , — ' ' ,, אם תצליח להציל את המצב הכספי בצ'יביטאווקיה' תוכל לעורר שוב את הצעת תכניתך ומתוך כך יהיו סיכוייך הרבה יותר טובים . דבר אחד צריך להיות ברור לך , אם תסרב למלא את בקשתי — תחריב בעקשנותו את כל מה שהקימות . " יצאתי לצרפת ועלה בידי לקבל את כל הכסף הדרוש להפלגה הראשונה . בשיחות שניהלתי אחר זה עם ז'בוטינסקי ועם קירשנר ביטלו תחילה שניהם את רצונם מפני רצוני בדבר המסע , אך נצחוני היה קצר ימים . לאחר ימים אחדים נתקיימה בסטרזה ישיבה עם ז'בוטינסקי ובהשתתפותם של הקפיטן פוסקו , נציב בית"ר באיטליה המאיור קארפי וה"ה רויפר ומאוריציו מנדס , ושם הוחלט לדחות את הצעתי ולהפליג לניצה ,
|
|