|
|
עמוד:72
את יפים מרקוביץ הכרתי לא באודיסה , אלא ב"רחוב הרועים" ( ריו ברג'ר , ( מספר , 7 שהוא רחוב הפרוונים בפאריס . בשנות העשרים נחשב קירשנר לאחד מגדולי הסוחרים בפרוות . השפעתו בשוק הפרוות בגרמניה היתה כה גדולה , עד שאפילו השלטונות הנאצים הציעו לו להוסיף להשתתף ביריד הפרוות בלייפציג אחרי שהיגר לצרפת . אף ניתנה לו ערובה מלאה להגנת האיטנרסים שלו . יפים מרקוביץ דחה בשאט נפש את ההצעה . הוא היה היהודי הראשון , שהכריז בגלוי חרם על גרמניה הנאצית , מה שגרם לו הפסד ממון רב . יפים מרקוביץ לא השתייך לאותו חוג אנשים , שאנו מגדירים כ"אינטליגנציה / ' אך אופקיו וידיעותיו היו רחבים מאלו של רבים הנושאים תוארים אקדמאיים . דמותי ודמות "איגנאץ אלברטוב"ף ב"חמשתם" של ז'בוטינסקי היו זהות כשתי טיפות מים . " מענין הרבה יותר — , " כתב ז'בוטינסקי — , "לשוחח עם סוחרים מאשר עם אינטליגנטים מקצועיים . בחוג הטבעי שלי נפגשתי על פי רוב עם סופרים ועם עורכי דין : לאחר חילופי דעות על ספרים שונים היה מסתתם מקור שיחתנו ולא נשאר לנו אלא לספר בדיחות מבית המשפט או מחדר המערכת . ואולם כאשר אותם שלושת אלופי התבואה ( איגנאץ אלברטוביץ' ושני אחיו , ( בהתעייפם מן המשחק הנצחי ב"אוקר' וב"ששים ושש , " היו משעינים את מרפקיהם על השולחן ומתחילים לדון בעסקיהם , עסקי בורסה , הייתי עושה אוזני כאפרכסת שלא מרצוני , וכל עולמו של הקדוש ברוד הוא , על מקורות חיותו , היה נגלה לשעה קלה לעיני . " נתוודעתי ליפים מרקוביץ קירשנר באמצעות נמירובסקי ' שהשתכר ממכירת ספרים ועתונים יהודיים . נמירובסקי היה רביזיוניסט נלהב , ומאליו מובן כי הוא הפיץ בראש וראשונה את הספרות הרביזיוניסטית . אם הכנסותיו של נמירובסקי לא הספיקו למחייתו , הרי הסיבה לכך היתה נעוצה בעובדה , שאת רוב זמנו הקדיש לתנועה הזיבוטינםקאית , ומתוך כך זנח את עסקיו . הוא נתפרסם בחוג מכריו בסגולתו המיוחדת לשבש פתגמים ומשלים שבהם אהב להשתמש בכל הזדמנות : הברווזים — , '' היה אומר — "הצילו " , , את רומא , " או , כאשר התכוון לאמר , כי נתייאש ממישהו או ממשהו היה מכריז : — ידי מורדות למטה מכל ביקורת " . " יום אחד הודיעני במירובסקי , כי לרגל עסקיו הוא נפגש לפרקים עם מיליונר יהודי אחד . "נולדתי בתחתונים" ( במקום בכותונת — , ( אמר' — יש לי כנראה מזל " לפגוש אישים מענינים נתברר כי היה של לספרות , . " נמירובסקי ספקו קירשנר היהודית , ומובן שהשתמש בהזדמנות זו לנהל קצת תעמולה רביזיוניסטית , אף החתים את יפים מרקוביץ קירשנר על ה"ראזסויט" ( בטאון הצה"ר ברוסית ) ועל כל שאר החומר שיצא מ"ריו מולן ור , " מקום משכנם של שלטון בית"ר והאכסקוטיבה העולמית של הצה"ר . " אדם נפלא הוא קירשנר זה — , " סיפר נמירובסקי — , יהודי רחב לב , התורם " סכומים גדולים לכל הבא אליו בעניני צדקה , או צרכי ציבור , והעיקר — לעניני הציונות , ואף כי עשיר הוא כקורח , אינו מתנהג כלל כמיליונר . לעתים קרובות אני מוצא אותו בבית מסחרו , כשהוא מנער במקל דק את פרוותיו מן האבק , כאחד השוליות בעסקו הגדול . " " למה אתה מספר לי כל זאת " ? הפסקתי את איש שיחי משטף דיבורו . נתברר , כי קירשנר קרא ב"ראזסויט" על הפעולה שלנו בשטח ההכשרה ההגנתית , והיה תאב
|
|