|
|
עמוד:60
לתפקידים רמי מעלה בחיל הים ובצי הסוחר ( בים ועל היבשה ) נתמנו אנשים לפי מפתח מפלגתי , גם אם לא היה להם כל מושג לא בניהול חברות ספנות' לא בדייג ולא בספנות . עד יום מותו שירת רב החובל ישראליתן כפקיד במשרד מבקר המדינה' — במחלקת הנמלים' ופודולי עובד כיום בנמל הנפט של אילת' כנתב . המרצה הראשי בביה"ס "זבולון" היה המהנדס טובים . באייבסקי היה מרצה לתורת הניווט ( נאביגאציה ' ( ד"ר גורביץ למתימטיקה' ישראליתן למיטיאורולוגיה fir . ואילו פודולי הצטרף לצוות המדריכים בתקופה מאוחרת יותר . כעשרים תלמידים למדו בביה"ס ואף שלמו שכר לימוד . הוא לא האריך ימים בגלל חוסר אמצעים' ואפשר שהסיבה העיקרית לסגירתו היתה בזה' שלא היה באותו זמן בארץ ישראל בכוח בית הספר לתת לתלמידיו אלא הדרכה עיונית בלבד . משום כך לא היה גם טעם לפתיחת בית הספר הימי בטכניון בחיפה ( בשנת !( 1938 מוטב היה לשלוח את צעירינו ללמוד את מלאכת הים' הלכה למעשה' בשרתם כנערי סיפון או כמלחים מתחילים באניות ובספינות . חדשים מספר אחר פתיחת ביה '' ס נוסדה "אגודת יורדי ים זבולון" ובשנת ' 1931 קמה תנועת הנוער הימית "זבולון . " מיד נפתחו קורסים להדרכה' שנועדו לא רק לחברי "זבולון" אלא לכל ארגוני הנוער הספורטיבי הימי . במסגרת זו חונכו מדריכיהם ' ומנהליהם של "צופי ים" ' "הפועל" הימי ' ה"צופים הקשישים" ' "דגל ציון" ועוד . שם קיבל את הכשרתו הימית גם מפקד חיל הים לשעבר' האלוף שמואל טנקוס . בתקופה מאוחרת יותר הצטרף ל"אגודת יורדי ים זבולון" גם רב החובל זאב הים ( יצקוביץ ' ( שהיה גם הוא בין ראשוני הימאים בארץ ישראל . הוא שירת בארץ על הספינה "גוזל" ( כ 200 טון , ( שהיתר . בבעלותה של חברת בית החרושת למלט "נשר . " בשנת 1932 עבד כמנהל בנמל חיפה ועם הקמת נמל תל אביב עבר לעבוד שם באותו תפקיד . במלחמת העולם השניה שירת זאב הים בצי הבריטי כקצין קשר בין המגויסים היהודים' הסוכנות היהודית לא"י והמנהלה הימית הבריטית שבאלכסנדריה ( מצרים . ( עם קום המדינה התמנה לקצין קשר בין משקיפי האו"ם וחיל הים הישראלי וכיום הוא משרת כמפקח ימי וקצין רישום הימאים במשרד התחבורה . בזמן שהותו בחיפה יסד זאב הים את הקבוצה הספורטיבית הימית לחתירה ( בנים ובנות ) "דולפין . " לאחר זמן הצטרף' יחד עם "דולפין" ל אגודת יורדי ים זבולון / ' ובשנת 1935 נתמנה למפקד סניפד . " בחיפה . עמוד התווך של "אגודת יורדי ים זבולון" בחו"ל היתה הגברת הנריאטה דיאמונט מאנגליה . "בתחילת שנות השלשים" — ' כתב ד"ר יצחק צייטלין ( מהנהלת " זבולוך ) במאמר לזכרה' — "הגיעה הגב' דיאמונט לראשונה לארץ . בבואה נוכחה לדעת' כי חוף הים הוא שומם ואין באופק אף סירה עברית אחת . היא לא השלימה עם העובדה שהישוב יתמסר אך ורק לעבודה יבשתית . מיד חיפשה את האנשים המתענינים בפיתוח הימאות העברית ונודע לה' כי קיימת בתל אביב קבוצה' שבראשה עמד המהנדס ע . טובים ז"ל' וכי קבוצה זו שואפת להדריך את הנוער הארץ ישראלי בשטח הימאות . הפגישה עם טובים היתה גורלית ... הגברת דיאמונט הבטיחה לשלוח סכומים ניכרים מחוץ לארץ לשם רכישת הציוד הדרוש לפעולה ימית . " " מרץ נדיר היה לה לגברת דיאמונט . היא נדדה מארץ לארץ עם פנס קסם' כדי להראות ליהודים את פעילותו של הנוער העברי בשטח הימאות . תעמולתה היתה משכנעת
|
|