|
|
עמוד:47
לעבור באותה VIA DOLOROSA ( דרך היסורים ) שנגזר על עמי לעבור בה . די לי אם לא יעמדו הגויים בדרכנו — דרך שיבת ציון . " " באייבסקי בא אלינו מתור הכרה עצמית' — המשיר ז'בוטינםקי — , כשם שבא ביירון ליוון בשעתו . אותו הדחף המוסרי ואמונה בערכי הנצח של הצדק האוניברסלי הביאהו לשורות הראשונות של הלוחמים לחרות ישראל . ראוי שתדע , כי הקפיטן גליב באקליאבסקי , או כפי שהוא מכנה את עצמו , אריה באייבסקי , הוא חלוץ תחית הימאות העברית . אולם לשם מה בעצם דרושים לר כל הפרטים על באייבסקי ד . ' " אין בכר כל מסתורין — , " השיב מיליוקוב , — "רצוני לשלוח לו את שכר הסופרים בעד מאמרו ולהזמינו להוסיף לכתוב בעתוננו בתורת סופר מן המנין . אין כתובתו מצורפת , ולא אדע לאן לשלוח לו את המגיע לו " ... רק מעט מזעיר סיפר זיבוטינסקי למיליוקוב על האדם המופלא הזה . רבים הכירו את באייבסקי , אד מעטים בלבד ידעו את ערכו האמיתי . מה רב אנפין היה : סופר ומשורר , איש מדע וימאי , מלא ידיעות כרימון ושולט בשפות רבות , מחונן בכשרונות גדולים ובמידות טובות . אילו ניתן לו לנצל את אוצר ידיעותיו ונסיון החיים הרב שרכש לו , כי אז היה הופר לפאר החברה שבה היה יוצא ובא . אלא , שמעצם טבעו היה צנוע וחסר "מרפקים , " הוא לא ידע , ואף לא אהב להידחק . חסרוו לו השאפתנות והערגה לקריירה , לעושר , לכבוד ולעמדה . הוא לא היה סתגלן ולא הכיר ב"גמישות מוסרית , " שבלעדיה יקשה לאדם לטפס ולעלות בסולם החברה האנושית בימינו . הוא לא ביקש להתפשר עמ מצפונו , לא הלד בתלם ולא רצה לכוף על עצמו את דעת הרוב , רק משום שנוח בכר הוא היה אינדיבידואליםטן , אחד מ"בני המלכים / ' שעליהם ביסס ז'בוטינסקי את השקפת עולמו . ומשום שהיה באייבסקי כזה לא היה מוכן לוותר על מעמדו הממלכתי ועל ממלכתו הרוחנית תמורת כל עושר בעולם . הוא היה אביר , לפי מושגי ההדר של המאה התשע עשרה , בעל עוז רוח ומעוף ומחשבה , איש העשוי לבלי חת . אד חסרון גדול היה לו לבאייבסקי — להיטותו אחר ה"טיפה המרה , " ובשנות חייו האחרונות , לרגל משברי נפש קשים שעברו עליו , גרם לו הרגל זוו למחלה קשה . " אביו של גליב אלסייביץ באקליאבםקי , היה רופא צבאי בצי הצאר בתואר אדמיראל . הוא היה נצר למשפחה רוסית אצילה , שבין אבותיה הרחוקים היה אביר פולני שהשתתף באחד ממסעי הצלב והוריש בכד לדורותיו את הזיקה לארץ הקודש . שלושה דורות סיפקה משפחת באקליאבסקי אנשי ים , ביניהם דודו , פרופסור באקדמיה הימית הממלכתית בניקולאיב . אלקמיי באקליאבסקי ( אריה באייבסקי , ( סיים בקושי את למוריו בגימנסיה באלכסנדרובסק שבקרים בגלל מזגו המרדני . אחר קבלת תעודת הבגרות הוא התקבל לפוליטכניקום בפטרבורג , אך עבר משם לבית ספר צבאי ימי ושירת כשמונה שנים בימיה הצבאית הרוסית כ"גארדמאריף' ( קצין אמונים . ( אח"כ ' סיים אלכסי באקליאבסקי את האקדמיה הימית בפטרבורג , הוסמך לרב חובל לשיט ארוך , והמשיר לשרת כקצין המטה של הצי באדמיראליות בפטרבורג . בימי מלחמת העולם הראשונה שירת כקצין באניות מלחמה שונות בצי הממלכתי והשתתף בקרבות בים הבלטי . בפרוץ מהפכת פברואר , 1917 שירת באקליאבסקי בצוות המשחתת "אורורה" שעה שהפגיזה את ארמון החורף של הצאר . בתקופת משטרו של קרינסקי , הוא ניהל קורס מזורז להכשרת קציני ים לצי הקרבי , באותו בית הספר הימי שהוא עצמו היה חניכו לפנים .
|
|