|
|
עמוד:24
ספינתם עלתה על שרטון , או נטרפה בים . אולם הוכחות לרשלנות הספן , או ההפלגה בדרכים בלתי רגילות ומסוכנות , היו פוטרות את הקבוצה מתשלום הפיצויים . נזכרים ספנים מיוחדים , בקשר עם אבדות רכוש בים . למשל : "ספינוו שהיתה מהלכת בים ועמד עליה נחשול לטבעה והקילו ממשאה' מחשבין לפי משאוי ( משקל המטען שהוטל הימה ) ואין מחשביו לפי ממון ולא ישנו ממנהג הספנים . " אבותינו קבעו חוקים מיוחדים , כדי למנוע התנגשות בין ספינות עבריות . נאמר : " שתי ספינות עוברות בנהר ופגעו זו בזו , אם עוברות שתיהן — שתיהן טובעות » זו אחר זו — שתיהן עוברות . הא כיצד ל טעונה ושאינה טעונה — תידחה שאינה טעונה מפני טעונה , קרובה לחוף ושאינה קרובה — תידחה קרובה מפני שאינה קרובה . שתיהן קרובות בשווה , שתיהן רחוקות בשווה — הטל פשרה ביניהן ומעלות שכר זו לזו . " רבים הדינים בדבר קיום המצוות הרגילות של עשה ולא תעשה על סיפונן של אניות . ניכרת בקיאות ב"קשרי הספנים ' והבחנה בין "קשרים של קיימא , " כגון לולאות וכר , ובין קשרים "שאינם של קיימא , " שיכול אדם להתירם באחת מידיו , ואשר קשירתם והתרתם מותרת גם בשבת ( לפי ר' מאיר ודי יהודה . ( מקילים בעניני טומאה וטהרה באניה הפורשת בים , כי — הים טהור — אף הספינה טהורה . " גם בעניבי דייג מובאים דינים . כך , למשל , אסור לפרוש רשת באופן שתפריע את מהלך הספינות . " הסחר הימי של ארץ ישראל בתקופת התלמוד התרכז בפרט בערי החוף : יפו , קיסריה , אשקלון , עכו ואנטידון . המטרה היתה רומא ( עם ברינדיזיאום ופוטיאולי , כתחנות ביניים , ( גליה , ספרד , קלקיליה ( ביחוד תרסוס וצפיריון ) ואסיה הקטנה . " ( גלברט , שם . ( עד עצם היום הזה , שתים עשרה שנה לקיום מדינת ישראל , טרם קבעה הרבנות הראשית בארץ ישראל את החוקה הימית לצי הסוחר ולחיל הים העבריים לפי תורת ישראל . בשנת 1956 הוזמנתי על ידי הרבנות הראשית לא"י ( בשם כבוד הרבנים הראשיים , הרב דירצוג ז"ל והרב ניסים ) לישיבה מיוחדת כדי לדון בבעיות הקשורות בימאות העברית בישראל . בישיבה השתתפו שני הרבנים הראשיים , אב בית הדין העליון של הרבנות , הרב פראנק , ונציגי הנהלת חברת צי"ם ומנהל נמל חיפה מר אברמסקי . שתי שאלות הועמדו על סדר יום הישיבה : ( א ) למנוע הבערת אש בשבת , ו ( ב ) אם ניתן לעצור ספינה המהלכת בלב ים כדי למנוע חילול שבת וימי מועד . הצעתי להעמיק את העיון בכתבי הקודש , כדי לברר מה מותר ומה אסור לפי דיני ישראל . כי הרי היו לנו צי סוחר וחיל ים מפוארים בימים בהם ישבנו על אדמתנו וגם במשך מאות בשנים לאחרי כן , וכאמור לעיל , היו הקברניטים העברים וצוותיהם שומרי מצוות , ועם כל זאת לא מצאו כל קושי לעמוד בתחרות עם ספני הגויים , הן בשטח המסחר והן במערכות הים . הדעת נותנת , שחכמי ישראל אז , גאוני הדור , התירו לעשות על הים דברים רבים שהיו אסורים ביבשה . והטעם לכד הוא ברור : הם נהגו לפי הכלל , שפיקוח נפש דוחה שבת . לא הרי הים כהרי היבשה , שכן בים נתון האדם תמיד בסכנת חיים . השגתי כנראה לא נראתה להם לרבנים הראשיים . לפי פרופסור סלושץ , "תקופת התלמוד , ששרשיה מגיעים עד ימי המלכים החשמונאים , והנגמרת עם חתימת התלמוד הבבלי ( בשנת , ( 550 יש לראות כתקופת ההתגברות הבלתי פוסקת של הספנות העברית על חשבון מתחריה היוונים והצידונים . לא נגזים אם נגיד , והדבר לא הודגש עד כה תכופות במידה מספיקה , שעם סוף התקופה הזאת מופיעים היהודים , המפוזרים לכל אורך חופי הים התיכון וגם
|
|