|
|
עמוד:23
מעין אניות עבר אוקיאניות כיום . נוסף לכל אלה היו שמות מתייקים לכל צורות הסירות והרפסודות , שהשתמשו בהם בימים ובנהרות באותם הימים . במקומות שונים בספרות העברית העתיקה נדונים ענייני מקח וממכר של ספינות . יש בה מינוח מקיף על חלקי הספינה ועל החיבול " ) ריגינג ( " ( בבא בתרא , פרק ה' — המוכר את הספינה וכוי . ( כן נזכרות בה אמונות המיוחדות ליורדי ים , כגון זו הטוענת' שתורנה של ספינה צריך להיות ממקום אחד ועוגגה ממקום אחר . מתגלעים וויכוחים בדבר מוסריותם של המלחים . יש הסבורים , כי "כולם צדיקים , " או "שרובם חסידים . " אחרים רואים אותם כליסטים . "גוזמאותיו של רבה בר חנה על פלאי הים * — , כותב מר גלברט בספרו , — " מזכירים באופן מוזר את סיפורי הבדים , אשר נתפרסמו בהם יורדי הים בכל התקופות " ) יארך באנגלית . " ( סיפור אופייני לימאות העברית ולשמירת השבת הקפדנית על ידי הצוותות העבריים בראשית המאה החמישית לסהי'נ , אנו מוצאים במכתבו של סינסיוס , ההגמון הנוצרי מקיריני ( בשנת . ( 404 סינסיוס הפליג מאלכסנדריה לקיריני על סיפון ספינה , שהיתה שייכת לרב חובל עברי בשם אמאראנטוס . והרי קטעים ממכתב זה , הכתוב ברוח של משטמה לישראל : " שנים עשר מלחים היו בספינה — ויחד עם הקברניט היו שלושה עשר — למעלה ממחציתם יהודים . בני העם הארור , החושב , כי הוא עושה מעשה צדקה' כשהוא גורם מוות למספר יוונים רב , ככל האפשר . כולם היו בעלי מום בגופם . כל עוד לא ארבה לנו הסכנה , היו הללו משתעשעים זה עם זה ומכנים איש את רעהו לא בשם אלא לפי המום : חיגר , בעל שבר , איטר T ימינו , פוזל , ולא היה בהם אחד , שלא היה בו מום . היינו כחמישים נפש , כשליש מהם — נשים , ברובן יפות ונעימות . אד אל תקנא בי . לפתע נתחוללה סערה . זה היה בדיוק ביום , הנקרא בפי היהודים יום ששי , הלילה שייך אצלם ליום הבא , והנה ביום הבא אסור לעשות כל מלאכה . יום זה מקודש עליהם ובו הם שובתים . " " משחשב אמאראנטוס , כי החמה שקעה , הניח את ההגה מידיו . הנוסעים חשבי שעשה כך מחמת יאוש . אך כשנודע להם טעמו האמיתי , והוא שמירת השבת' וכל בקשותיהם שיחזור להגה היו לשוא , ניסו לאיים עליו . חיל אמיץ לב אחד מקרבנו , ועמו כמה פרשים ערבים , שלף את חרבו ואיים על האיש , כי יחתוך לו את ראשו , אם לא יטול שוב בידיו את הגה הספינה . אך הקברניט , כנצר המכבים , התעקש לשמור על מצוות דתו . רק בחצות הלילה חזר אל ההגה מרצונו הטוב , באמרו , כי לפי תורתו פיקוח נפש דוחה שבת " ... סיפור זה הוכחה חותכת היא , כי במאה החמישית לספירה שוטטו ספינות עבריות על קברניטיהן וצוותיהן , גיבורי חיל מגזע המכבים , שלא ידעו חת' לא מפני סערה ולא מפני יוונים וערבים , ואשר היו מוכנים להקריב את חייהם על קדושת השבת . פעמים נזכרים בתלמוד בעלי אניות — דבר , שנחשב לסימן של עושר מובהק : — " אמרו עליו על רבי אליעזר בן חרסום , שהניח לו אביו אלף עיירות ביבשה וכנגדן אלף ספינות בים . " " גם בוני אניות , ,, ) בני כופראי — , " ( " כותב ד"ר גלברט בספרו , — "אינם נפקדים בין העברים . מסופר עליהם , כי היו נוהגים להחכיר את האניות שבנו . ענין רב יש בידיעות על הבטוח ההדדי של קבוצות ספנים . הקבוצות האלה היו מפצות את חבריהן , אשר
|
|