|
|
עמוד:22
קשה לקבוע בדיוק מתי נפסקה המסורת הימית העברית , ואולם מה שברור הוא , כי היא נמשכה מאות בשנים אף לאחר חורבן הבית השני וחיסולה של ה"ארמאדה" של יהודה הימית במימי יפו וכנרת . הימאות העברית בתקופת התלמוד המסורת הימית לא נפסקה לאחר חורבן הבית השני . היא רק העתיקה את מרכז פעילותה מארץ ישראל למדינות אחרות , בהן הוסיפו היהודים לעסוק בדייג ובספנות . אך כפי שנראה להלן גם בארץ מולדתם המשיכו העברים לעסוק בספנות . " חורבן העם בארצו — , " כותב מר מאיר גלברט , בספרו "היהודים והספנות — ' , " " לא סתם את הגולל על הספנות העברית ; להיפך , הגולה , שהיתה גדולה עוד בימי הבית השני , הלכה ונתחזקה עתה על ידי הגולים והשבויים של מלחמת החרות , שמה את פניה אל הים ואל מרכולת הימים . ואולם , גם בארץ עצמה לא חדל ספן ותופש משוט בישראל . " " הפריפלוס , " משמע מורה הדרך למסעות ים לצורך הספנים , המיוחס בטעות ליווני אריאנום ( מאה ב , ( ' והמתאר את ים סוף ואת הים הערבי , חובר , כנראה , על ידי סוחר יהודי מאלכסנדריה , שחי במאה א' לספירה הנוצרית . על חלקם בנמל אלכסנדריה הצליחו היהודים לשמור במשך כל ימי העולם העתיק , בימי הבינים וכמעט עד לימינו אנו . בארצות אפריקה הצפונית הפכו היהודים לגורם חשוב . בלוב , שבה נוסדו מושבות צבאיות יהודיות עוד במאה הדי לפני הספה"נ , היוו היהודים והגרים הרבים , אם לא את הרוב , הרי בכל אופן חלק גדול של התושבים . יהודי קירינאיקה ( צפון מערב לוב ) היו לגורם מדיני חשוב , שגם הרומאים התחשבו בו . גם בקצה מזרח , בגולה הגדולה והעתיקה שבבבל , עסקו היהודים בספנות , ביחוד בערי המסחר קטסיפון , סילאוקיה וזאוגמה . אסמכתאות רבות מדברי חכמי התלמוד מעידות על תנועה ערה של אניות היהודים על נהרות בבל ותעלותיה . במקורות ישראל מתקופה זו אנו נתקלים בשמות סירות ואניות , המשמשות לתפקידים שונים : הדוגית הנגררת אחרי האניה "נדידיא דאשקלוך , להעברת הסחורות מהחוף אל האניות , ( ירוש / שבת , ז' ע " א ;( "עריבה" שקלטה מטען של טון וחצי ' ושימשה להובלת סחורות בנהרות " ) עריבת הירדן !('' ליבורנין , וליבורנין גדולה ( בעלת 31 טון ) הן ספינות קרב ( תוסיסוכהג' ח !( ' "ספינה אלכסנדריה" הוא השם התלמודי לספינות מסחר גדולות ( כלים ט"ו , א ( ' ו "ספינה רוקדת , " מין ספינה שהיא צרה ( חדה ) למטו ? והולכת ומתרחבת למעלה ( מנחי צייד , ע"ב ;( "ספינה ? של פ ירט י ך , ספינת שודדי ים ( שמ"ר י"ז , הי ,, ;( בורני גדולה ( בבא מציעא , פי , ע"ב , ( היא הליבורני הגדולה , ספינת הקרב הרומאית . בשם בורני נקראו גם ספינות הסוחר . השם ,, ארבא" מופיע פעמים אין ספור בתלמוד ( ראה , למשל , ב"ב , ל"ד , ע"ב ורש"י מפרש : "ספינה שבנהר ; ( " „ א נ י ת תרשיש , " אניות תרשיש , בראשונה נתייחד שם זה לאניות "חברת הספנות של שלמה המלך וחירם , " שהפליגו לתרשיש , ואולם אחר כך השתמשו במונח זה לאניות הגדולות שהפליגו למרחקים , • ספרית ים של אגודת יורדי ים "זבולון' , תל אביב .
|
|