|
|
עמוד:15
צא וחשוב' עד mi גדול היה ערד הספנות בעיני אבותינו , שקראו לפרנסי הדור ולמנהיגיו בשמ "קברניטי ספינות . " רבים הם משלי הספינות השגורות בפי חכמי ישראל , ובמקור אחד נאמר : "שנים נוטלים בשפע ונותנים בשפע , ים ומלכות : ים נוטל בשפע ונותן בשפע ומלכות נוטלת בשפע ונותנת בשפע . ' השוואוז זו עשויה להעיד' כי מקצוע הספנות היה נפוץ מאוד בקרב עם ישראל בימי קדם ונושאיו קרובים לדמיון העם . על חשיבות הים והימאות בחיי בני ישראל בימי קדם מעידות גם האגדות המרובות המספרות בדרך גוזמא האופיינית להרפתקאות יורדי ים באניות . אגדות אלו לא אחת עולות ביופיין על אלו של יוון , ורישומן עדייו ניכר בסיפורי ס י נד בד הקשורים ביורדי הים שבספר "אלף לילה ולילה / ' מן הראוי להוסיף , כי מצויים בימינו מסמכים לרוב' המתארים את דמותם של הספנות והספנים העבריים . קיים מילון שלם של מונחים ימיים עברים עתיקים , שבחלקם היוו מעין "טרמינולוגיה '' בינלאומית לימאות ; ישנו שפע של דיני ים , ביניהם דינים דתיים על שמירת שבת ועוד . ספר מדע שלם אפשר לכתוב על תורת ההטענה ובנין הספינות , על המשפט הימי העברי ועל בעיות הביטוח , האסטרטגיה העברית הימית וכוי , בימי קדם . מהססנות העברית למדו גם עמים בעלי ותק ימי של דורות . " אינני חושב שהצלחתי — כותב ד"ר פאטי — לאסוף את כל החומר על הימאות , המפוזר ב ,, ים התלמוד" ובספרות התלמודית והמדרשית . ואולם עובדה אחת אפשר לקבוע בודאות גמורה כבר על יסוד נסיון ראשון זה : היה היתה ספנות עברית בימי קדם . היו קברניטים עברים , היו בעלי ספינות עבריים והיו ספינות עבריות . בין עמי הים התיכון , יורדי ים' לא נפקד מקומו של ישראל . " " כדאי וראוי להדגיש בספר הים הראשון אשר יוקדש בשפה העברית לשאלות הים והספנות ותוצרת הים" — כותב ההיסטוריון הימי ואיש המחקר והמדע הדגול , פרופסור נחום סלושץ ,, — כי מראשית יצירת האומה הישראלית השתתפו בני ישראל במידה מרובה וחשובה בכל התנועות הספניות אשר פתחו עולמות חדשים והרחיבו את גבולות ההשכלה ואת הווי הכלכלה לפני בני האדם הקדמונים * . " לדעת רבים , כפי שנראה להלן , וגם לדעתו של הפרופ' סלושץ , אין תולדות הימאות הכנענית אלא חלק בלתי נפרד מדברי ימיהם של רודי גל עברים' ובני צור וצידון עברים היו . " הפיניקים" — ' כותב זאב ז'בוטינסקי במאמרו' "הרפתקאותיה של "שרה א ' "' ב"ג'ואיש הראלד" המופיע ביוהנסבורג — "אשר חוקרים מספר רואים אותם כחלק מן העם העברי ' דיברו עברית . במו עיני ראיתי בקרתגה כתובת צורית על חרס' המתארת גברת אחת שנפטרה , כ"אשת הכהן הגדול . " השם '' קרתג" ביוונית אינו אלא סילוף "ארי * של המלים העבריות "קרת חדשה . " עובדה היא' כי ה"לינגא פראנקא , " "האספראנטו" של עמי החוף , כמו הפלישתים הצורים והיהודים , היתה עברית . " את דבריו של ז . ז'בוטינסקי מאשר הפרופסור סלושץ במאמרו הנזכר לעיל : " כתובות שונות מוכיחות , שבני שבט אשר וזבולון ישבו בקרת חדשה מיום היווסדה ( המאה התשיעית לפני סה"נ . ( באותה קרת חדשה נמצא בחפירות ארון מתים מפואר משיש , מתקופה מאוחרת יותר ( המאה החמישית , ( ועליו כתובת "ליואב . " דבר זה • בני ישראל בספנות ובתוצרת הים הקדמוני" — חוברת הליגה לים ולתעופה מיום . 10 . 9 . 37 "
|
|