|
|
עמוד:11
יהודי . לשם התפתחות של הציביליזאציה והתרבות העברית אין צורר ברוב . מדרישה זו יסיק העולם רק מסקנה אחת והיא , שאנו רוצים ברוב , כדי לגרש את הערבים . למה לנו לדרוש משהו שיש בו כדי לעשות רושם פרובוקטיבי * . " באותה רוח תבוסנות דיברו גם ראשי המחנה הסוציאליסטי . באותו קונגרס ציוני בבאזל , בשנת 1931 אמר דוד בן גוריון ( לעתיד ראש ממשלת ישראל ומנהיגה של המפלגה השלטת , מפא"י : ( "אנו מודיעים נוכח דעת הקהל , נוכח תנועת הפועלים ונוכח העם העברי , שלא נשלים ולא נסכים עם השלטת קבוץ לאומי אחד בארץ על משנהו , לא עכשיו ולא בעתיד . אין אנו מקבלים את הנוסחדו של מדינת היהודים , המכוונת לשלטון היהודים על תושבי הארץ הערבים . " •• הבדלי השקפות חריפים אלה בין שלוש המגמות הציוניות , השתקפו גם בהנחיות לדרך ההגשמה . מה שהיה ידוע בפי תלמידי הרצל , נורדאו וז'בוטינסקי בשם "ריבונות עברית , " "מדינה עברית , " "ממשלה עברית" ,, צבא וצי עבריים , " תורגם בפי יריביהם ' משתי המגמות המנוגדות במושגי לעז כגון : "ריאקציה , " "מיליטריזם , " "שוביניזם" ו"פאשיזם . " מתוך הבדלי השקפות אלה נבעו גם הבדלי הגישה לבעיות הימאות העברית : מי שראז ? במאבק על תקומתה של המדינה העברית העצמאית מעשה התגרות בשלטון האנגלי ובמעמד הערבים , נזהר מלנקוט צעדים העשויים להתפרש כ"התגרות . " מתוך כך נרתעו גם מן השאיפה להחייאת הימאות העברית ולטיפוח צי הסוחר , חיל הים והדייג העבריים . למחנה הסוציאליסטי בארץ ישראל היה עוד טעם נוסף להסב לבם מרעיון תחיית הימאות העברית : כל מעייניהם היו לטיפוח ההתישבות הקיבוצית בארץ . הואיל והקיבוצים לא נשאו עצמם מבחינה משקית , היה צורך להשקיע בהם כספים לרוב . אם יושקעו איפוא כספים גם לצורך חידוש הימאות העברית , הרי נמצא חלקם של הקיבוצים חסר . הדעת נותנת , כי לצורך פיתוח המסחר , התעשיה והימאות העבריים בארץ ישראל היתה דרושה השקעה כספית ניכרת , והנה עשו המפלגות הסוציאליסטיות יד אחת עם ראשי הציונות המעשית הסינטתית , כדי למנוע בעד הוצאת כספים לכל מטרה שהיא , שלא היתה קשורה קשר ישיר בהתישבות חקלאית קומונלית , בהגשמת ה"סוציאליזם בימינו" ובהקמתו של ה"מרכז הרוחני" בארץ ישראל . תחת לחץ המפלגות הנזכרות לעיל , קיבל "המשרד הארץ ישראלי" של הסוכנות היהודית לא"י , החלטה , שלפיה נקבע , כי רק הכשרה חקלאית בגולה מזכה צעיר יהודי לעלות למולדתו , בעזרת סרטיפיקאט של ממשלת המנדט . כל המאמצים להוכיח , כי לארץ ישראל דרושים לא רק עובדי אדמה , אלא גם בעלי מלאכה , דייגים וספנים , עלו בתוהו . חיש מהר נזדהה המושג "חלוציות ציונית" עם ההתישבות הקיבוצית בארץ ישראל , וכל מי שראה את יעודו הלאומי בשטח פעולה אחר , הועמד אל עמוד הקלון כמשתמט וכבוגד ביעוד הציוני והסוציאליסטי גם יחד . רק לאחר שנים רבות של מאבק וקרבנות מצד יוזמי תחית הימאות העברית וחלוציה , ואחרי שכבר הפליגו ספינות עבריות בשבעת הימים , וקצינים , מלחים ודייגים עברים חונכו בבתי הספר הימיים , מיסודם של שלטון בית"ר והליגות הימיות • מדבריו באותו קונגרס . ראה פרטי כל הקונגרס הציוני הי"ז בנאזל בשנת , 1931
|
|