סטינוגרפיה

עמוד:156

הכתיב העברי . הרגל האורתוגראפיה תלוי בזכרון הראיה , לא בלימוד ולא בזכרון המפשט . אצל אומות אירופה יודע כל משכיל בינוני לכתוב כתיב נכון ודקדוקי , לא מפני שהירבה ללמוד , אלא מפני שהירבה לקרוא , ובכל ספר ובכל עתון שקרא התרגלה עינו לכתיב הנכון . אך אם יתחילו עמי המערב להדפיס ספרים ועתונים בסטינוגראפיה , על פי שיטה "מהירה , " שאין בה הבדל נראה בין סגול לפתח , ודאי שבמשך דור אחד יהיו גם סופריהם הם כיעקב תם שלנו , כי תשכח העין את צורת המלים , ובלי זכרון העין לא יועיל שום זכרון אחר . יסלחו נא אלה שאולי אעליבם במה שאגיד . באסיפה מקרית של מאה יודעי שפתנו , סופרים , לא נמצא ולו גם עשרה , שאפשר למסור בידיהם אחריות על הגהת דף אחד מנוקד ניקוד מלא . השאר , אילו גם היו מתגיירים לאמונת "דורשי הדגש החזק" ורוצים להבליט ולהביע "ניקקוד" במקום " ניקוד" — לא היו יודעים מה להבליט . רבים יגידו כי אין בזה סכנה גדולה כל כך , כי בכלל עוד לא נתפתח אצלנו יחס אסתיטי לצדה הצלצולי של הלשון . לא אסכים לדעה זו . בשבילי הלשון העברית היא קודם כל דיבור , וחשוב בעיני צלצולה לא פחות מתוכנה . אבל הסכם אסכים לזאת : יש צרה גדולה כפליים מצרת קלקול המבטא , והיא — הכתיב האבסורדי שהנחילונו אבותינו , המפריע להפצת שפתנו , כלומר , הוא נעשה לאחד המכשולים המזיקים ביותר על דרך תחייתנו הלאומית . דווקא בארץ ישראל יימצאו רבים שלא יבינו את הטענה הזאת . אחוז גדול של הקהל העברי בארץ הורגל בקריאה העברית מילדותו , ומי שהורגל בקושי אינו מרגיש ב . 1 "השבע אינו מבין לנפש הרעב , " אומר הפתגם הלועזי . אמנם גם הוא ידע לפנים את טעם ה"רעב , " אמנם גם הוא הקריב שעות ארוכות וטורח מיותר להבנת כתיב שאין בו תנועות , אבל זה היה ועבר , והעבר מי יזכרנו ל די ברגע של הווה , כדי שיימחה זכרו של העבר לגמרי . השמתם לב לשינוי העיקרי בפסיכולוגיה של בן אדם בין שני מומנטים , הבאים תכופים זה לזה : הראשון — כשהוא מתאמץ לעלות במדרגת אבטובוס גדוש , והשני — כשהוא כבר עומד על המדרגה בתוך הדוחק הנורא , ואיש אחר מנסה לעלות אחריו ? ב"תקופה" הפסיכולוגית הראשונה הוא מאמין באמונה שלימה , כי זכות צדק לו למקום באבטו בום , וכל המתנגדים לזכותו הם רשעים ופושעים , אך כעבור רגע , ב"תקופה" השניה , שונא הוא את החצוף , הרוצה להגדיל את הדוחק ושואל בתמימות : "למה תמהר ? מדיע לא תחכה לאבטובוס הבא " ? אני מדבר פה בשם אלה , שעוד לא עלו על מדרגת האבטובוס , כי הם הם הרוב והם העיקר . בימינו אין לומדים לשון חדשה מתוך ספרי לימוד

מכון ז'בוטינסקי בישראל


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר