|
|
עמוד:92
לכל הפחות , לא כולם , — שנפשוט את המכנסיים ונלבש חלוק . כאן מדובר על החיים הרוחניים , יותר נכון — על ציווייהם היסודיים . רק בשטח זה יועצים לנו לעבור לדיאטה "מזרחית , " לסגל לעצמנו את עקרונותיה של תפיסת העולם ה"מזרחית . " מה מהותם של היסודות ה"מזרחיים" הללו , לא נאמר לפי שעה אף בספר לימוד אחד ; ומכיון שלא נאמר בספר הלימוד , הרי רשאי כל אחד לפרש את היסודות הללו כפי הבנתו . כפי שכבר הוזכר , שמעתי את פירושיהם של חובבי המזרח שלנו מברלין ומפראג , ולא פעם , ואולם לא הבינותי אף מלה אחת ו : לפיכך אתן את הפירוש שלי , לפי תצפיותי האישיות ; אין אני מתיימר לומר , שיש כאן שלימות ושיטתיות — להיפר , אחטוף מן הפסיכולוגיה ה"מזרחית" חתיכות בודדות , בלא שיטה ; ואולם מעז אני לחשוב , שהחתיכות הללו חשובות הן ומאלפות . מהבחינה הפסיכולוגית נבדל המזרח ( אני משמיט לפעמים את המדכאות , כדי להקל על סידור האותיות , ואולם אני מבקש מן הקורא לזכור , שהן נחוצות ) מן המערב , קודם כל בשלוותו המוסרית . אומרים , שבשלווה זו יש יופי משלה ; יכול להיות — יופי יש בכל מצב , שיש בו שלימות , למשל , במוות ; ואולם אנו אין אנו מדברים כאן על אסתיטיקה . למצב רוח זה של שלווה קוראים לפעמים בשם קוויאטיסמוס , לפעמים בשם פאטאליסמוס , לפעמים בשמות אחרים , ואולם את מציאותו אף אחד אינו מכחיש . אירופה מחפשת , מתרוצצת , מתקנת , הורסת , מטפסת ; המזרח , אם אירופה אינה דוחפת או אינה מרגיזה אותו , חי במצב של שיווי משקל . גם במזרח יש הבדל עצום בין עשירים ועניים י יש ניצול , שהמערב זד . מאה שנה לא שמע עליו ; ואולם תנועה פעילה של הדלות נגד העושר — אין ; מחאה מוסרית נגד חלוקה בלתי צודקת של הקניינים החומריים , מחאה בצורה של לחץ ציבורי מסויים — אין . כשרונו של המון העם המזרחי להסתפק , כדרך הפילוסופים , במועט היה למשל — ממש כמו שאי שביעת הרצון העקרונית , הבלתי פשרנית של המעמדות המרוששים באירופה היא הקו היסודי של החיים הציבוריים האירופיים . בשטח הפוליטי הטהור התבטא ההבדל בצורה כזו : אירופה יצרה פארלמנ טיט , חירות העתונות , מאות צורות של פיקוח ויזמה ציבורית ? המזרח ( עד שהתחיל לחקות את אירופה ) נשאר עם שלטון העריצות . בפנימיותו הוא נשאר עם שלטון זה אפילו במקומות , שיש שם פארלמנטים . צריך רק להציץ הצצה עמוקה יותר אל החיים הפנימיים של איזה בית נבחרים שהוא במזרח , ונראה שלטון בלתי מוגבל כמעט של השייח' על האיכר , של האומן על עוזרו , של האב על בניו , של הבעל על אשתו — במידה שלא התערב המושל
|
|