|
|
עמוד:15
ידע זה עמד לו לנסח בבהירות את היקף הזכויות שתוענקנה למיעוט הערבי במדינת ישראל העתידה לקום . הוא הסתמר גם על "תכנית הלסינגפורס" , ( 1906 ) שהוא נימנה עם מחבריה . מטבע הדברים נזקק ז'בוטינסקי למושג "אוטונומיה" ולתורתו של רודולף שפרינגר ( הוא קארל רנר . ( כשהוא מדבר על "זכויות לאומיות" הוא מתכוון לזכויות בתחום הדת , התרבות והלשון ; האוטונומיה היא "אוטונומיה פרסונאלית" בניגוד ל"אוטונומיה טריטוריאלית , " הנושאת עמה סמכויות ריבוניות . " את משפטו של מיעוט לאומי , " הוא כותב , '' אי אפשר להשתית על הבסיס הטרי טוריאלי . " מכאן , שלפי הסכמי קמפ דייוויד , כל עוד לא הוחל חוק ישראל על יהודה ושומרון וכל עור לא נוצרה המסגרת היורידית הכובלת את תושביהם הערביים של שני האזורים האלה , מבחינת זיקתם למדינת ישראל , יש בהצעה לכונן "רשות המינהל העצמי" ובמתן "אוטונומיה לתושבים" משום טשטוש מושגים , שכן יש שינוי קוטבי בין "אוטונומיה פרסונאלית" ל"אוטונומיה טריטוריאלית . " פרק אקטואלי אחר במשנתו של ז'בוטינסקי מתבטא במושג "הדר , " ולמובנו המקובל הוסיף ז'בוטינסקי נופך מהות מיוחד . בהזדמנויות שונות פירש את עקרון היסוד הטמון בו ופירט את מרכיביו , ועם זאת טען שהוא מתקשה בהגדרתו ; אולי אמר זאת במתכוון , כדי להעטות גוון של מיתוס למושג ; כל נסיון לקבוע אורח חיים לעם , להקנות לו כללי פולחן וטקס , מן הראוי לשוות להם גם גורם עלום כלשהו , מיסטי , מהות נפשית החורגת מתחום הסבר ראציונאלי גרידא . ברם , כוונתו החינוכית של ז'בוטינסקי היתד . ברורה בתכלית ; הוא התגעגע לתיקון מידות ישראל שהושחתו עקב הרדיפות , שנות הגלות הארוכות וקלון ההסתגלות להווי העכור שהוא פרי מלחמת קיום אכזרית . המושג "הדר" נתקשר קשר אורגאני עם תפיסתו היסודית בדבר "מלכות היחיד" וקדושת הפרט , — ראיית האדם שנברא בצלם אלוקים באספקלריית האור הגנת וההכרה של "ותחסרהו מעט מאלוהים , וכבוד והדר תעטרהו . " המושג המקביל למטבע הלשון היווני "קאליס קאי אגאתוס" " ) יפה וטוב , ( " ולביטוי העברי שנשתגר : "איכות החיים . " הציונות חתרה לא רק להחזיר לעם ישראל חיים ממלכתיים , אלא לעצב גם דפוסי חיים חדשים שיש בהם מן החן ומן הנוחות גם יחד . מכאן גם יחסו של ז'בוטינסקי ללשון העברית ; הוא , ד & וליגלוט , ראה אותה כ"נפלאה בשפות" ודבק בה לאהבה : "אני , היודע את מחצית פושקין בעל » ה , מוכן בכל יום למכור את כל השירה המודרנית של רוסיה בעד שבע אותיות של האל"ף בי"ת המרובע בלבד 14 . " לפיכך היה קנאי ליופיה ולצלצולה , ונתן דעתו במיוחד על שיפור הגייתה וכללי הכתיב שלה , אף הטיף ללאטיניזאציה — הצעה שלא נתקבלה . שאלה אחרת , שהעסיקה את ז'בוטינסקי ואף החריפה בעקבות הקמתה של מדינת ישראל , היא שאלת היחס לדת חיקת הגומלין בין דתיים לחילוניים . בנעוריו נשא יחסו של ז'בוטינסקי לדת אופי דו ערכי . בית הוריו בית מסורתי היה , וממילא לא יכלו להיווצר בנפשו רגשות אנטי דתיים . "דורי זה לא היה בעצם 14 זחית המלחמה של עם ישראל , ירושלים , תשיא , עמי 15 . 83 ראה דיון מקיף בסוגיה זו , א . רמבה , "דת ומסורת בדוייו ובמשנתו , " האומה , וווברת , ( 9 ) 1 תשכיד , 1964— עמ' . 166—145
|
|