|
עמוד:146
בזכות העברית ( לגמ של נאום ללומדי עכרית מתהילים ) גבירותי ואדוני , או רבותי , לפעמים אנחנו שואלים את עצמנו : למה לנו לדבר בלשון העברית 1 כמובן , צריך לדעת את הלשון העתיקה , כדי לקרוא את הספרים הגדולים אשר כתבו בה האבות שלנו , כמו שלומדים בצרפת או באיטליה את הלשון הרומאית , אבל שם אין לומדים לדבר ברומאית ! גם אנחנו העברים אולי יכולים לדבר , גם בארץ ישראל , איזו לשון שכל העולם מבין אותה , או למה לא יידיש , אשר הרבה יהודים כבר מדברים בה בלי ללמוד אותה מספרים ? כדי לענות על זה , אני רוצה לספר לכם דבר שהיה ביוון לפני שנים הרבה , גם ליוונים יש שתי לשונות : העתיקה — הלשון של הומרוס ואפלטון ; והשנית — היא הלשון אשר בה מדבר כל העם , בחיים של כל יום ויום . שתי הלשונות האלה הן כמו אמא ובת — כמו הרומאית והאיטלקית ; אבל לא כל איטלקי מבין רומאית — רק מי שלמד את הלשון העתיקה יכול להבין אותה . ככה , או כמעט ככה , גם ביוון ו את הלשון העתיקה צריך העם ללמוד . ובכל זאת הלשון העתיקה היתד , אצלם הלשון הלאומית : כמעט את כל הספרים שלהם וגם את העתונים , כתבו בלשון ההיא . בסוף המאה הי"ט קמו ביוון אנשים צעירים שלא רצו בזה . הם אמרו : ' הלשון הלאומית — זה מה שמדבר העם החי , כאשר הוא אוכל ועובד , קונה ומוכר , צוחק ובוכה . העם החי מצא שמות חדשים ל"בית" ול"מיטה" ול"שולחן , " ל"לחם" ול"סכין" ול"צלחת / ' ל"בגד" ול"כו בע , " ל"ראש" ול"יד" ול"רגל , " ל"ציפור" ול"חיה" ולכל הדברים שבשמיים למעלה ועל הארץ למטה . העם החי נתן שמות חיים ל"חורף" ול"קיץ . " המלים האלה קרובות ללב שלו . הלשון העתיקה היא רחוקה מהחיים ומהלב . על כן מהיום תהיה הלשון החדשה הזאת , הלשון החיה שהעם מדבר בחיי יום יום , — היא תהיה גם הלשון הלאומית של יוון , יען כי כל עם ועם צריך ללכת קדימה . '
|
|