|
|
עמוד:75
ארצו של ישראל קראתי את מאמרי ה' איתמר בן אב"י על דבר "פלשתיניות" ו"המציאות הפלשתינית" ומצאתי בהם רק שאלה אחת , אשר עליה — מנקודת מבטי אני — כדאי לענות . בזה אינני רוצה להגיד , חס וחלילה , כי שאר התוכן של המאמרים הללו איננו חשוב או איננו רציני : להיפר , המאמרים היו מעניינים מאוד , אבל אסביר להלן , מדוע לא כדאי לענות על יתר פרטיהם מנקודת מבטי אני . אותה השאלה היחידה היא זאת ( והמחבר פנה בה לאלה שהוא קורא להם "ציונים קיצוניים ( " ו לו היה לכם כבר רוב יהודי בארץ , מה הייתם עושים אז עם אלה מתושבי הארץ שאינם יהודים — ? זוהי תשובתנו , והיא ידועה מכבר לכל הקוראים של ה"ראזסווייט" : לו היה לנו רוב יהודי בארץ , היינו קודם כל יוצרים פה מצב של שוויון זכויות גמור , מוחלט ומושלם , בלי שום יוצא מן הכלל : יהודי או ערבי או ארמני או גרמני , אין הבדל בפני החוק — כל הדרכים פתוחות לפניו , יוכל להיות אפילו ראש הממשלה אם הפרוגראמה המדינית שלו תמצא חן בעיני רוב הצירים במורשון העתיד . הסטאטוס של ערבי בארץ ישראל יהיה בדיוק שווה לסטאטוס של סק 1 טי או וואלי [ וולשי ] באנגליה . באלפור הוא סקוטי ומתפאר בגזעו , לויד ג'ורג' הוא וואלי ומתפאר בגזעו , ושניהם היו ראשי הממשלה באנגליה , וכך צריך להיות גם בארץ ישראל העברית העתידה לבוא . חוץ מזה , היינו יוצרים בארץ ישראל העברית מצב עוד יותר משובח : לא רק לאזרחים בתור יחידים היינו נותנים שוויון זכויות גמור , אלא גם לשפות ולאומ 1 ת . לכל אומה ואומה היינו מציעים אירגון אוטונומי , עם "ועד לאומי" שלה , עם זכות גביית מסים , עם הזכות לסדר את כל ענייניה הפנימיים כטוב בעיני חבריה , עם הזכות ליצור בתי ספר — מגן ילדים ועד 1 בטאון מפלגת הצה"ר ברוסית , בפאריס . — העורך .
|
|