|
|
עמוד:67
ואולם בכל התחום הזה מן ההכרח שישלוט עיקרון אחד נ השיטה היחידה ליישוב סכסוכים חברתיים תישאר השיטה המחייבת פניה לבוררות . בין שהפועלים אינם מרוצים מן התעשיין , או האיכר , ובין שנותן העבודה אינו מרוצה מפועליו , ובין שפורץ סכסוך בין הפועלים לבין עצמם על זכות העבודה ( כמו , למשל , במקרה פרומין — , ( הרי בכל המקרים האלה אסור שיהא זכר לשביתה , להשבתה , לתגרת ידיים ולחרם נגד סחורה יהודית זו או אחרת , כל שיטות המאבק הללו יש לראותן ולנהוג בהן כאילו היו מעשי פשע לאומיים , ואחת היא אם הם מבוצעים לפני הבוררות או אחריה : לפניה — הואיל ועל מגיש הקובלנה לפנות תחילה למוסד הבוררות ; אחריה — הואיל ועליו להיכנע ולציית לפסק דינה של הבוררות . והפשע הלאומי הגדול ביותר יהיה החרם על עבודה עברית , ומן הדין יהיה להעניש על כך בכל האמצעים החוקיים של לחץ חברתי . אמנם , בכל התכנית הזאת נשארת נקודת תורפה אחת , ודווקא נקודה חשובה מאוד : אין לנו לעת עתה שלטון ממלכתי ואין בידינו כוח משטרה לכוף על איש דבר — אנו יכולים להשתמש רק בלחץ "חברתי" נגד אותם נותני העבודה שלא ייכנעו למרותו של המוסד העליון לבוררות . ואל לנו לזלזל בעוצמתו של לחץ חברתי מאורגון , בייחוד כאשר תיחשב מלחמת המעמדות לפשע , וכל היישוב בעל ההכרה יעמוד כאיש אחד מאחורי הערכאה המשפטית החברתית העליונה . א 1 אז לא יהא אפילו צורך להכריז על חרם : די יהיה להודיע ברבים שבעל בית חרושת פלוני , או פרדסן אלמוני , או קבוצת פועלים ידועה , הפרו את משמעת הבוררות . הערכאה תצביע על האינטרסים החשובים ביותר של הצד האשם , — וככל שילך ויעמיק חינוכו הלאומי והאזרחי של הישוב , כן תגבר ותלך השפעתו של אמצעי לחץ זה . מר דוד בן גוריון , שזה לא מכבר מסר הצהרה לעתונות והקדיש כמעט את כולה רק לאיש בלתי חשוב אחד , העלה עם זאת בקצרה , דרך אגב , רמז מעשי אחד : הסתדרות העובדים מוכנה ומזומנה להסכים לעקרון הבוררות 2 הסכסוך הממושך בבית החרושת לביסקוויטים "פרומין" פרץ ב 1932 על רקע התנגדותה של ה"הסתדרות" להעסקתם של פועלים משורות הצה"ר ובית"ר במפעל - . העור ל .
|
|