|
|
עמוד:64
המארגן פועלים ערבים ומסייע בידם להתפתח באורח מלאכותי לכלל כוח מסוכן בארץ . אילו ניתן היה ליצור בתי חרושת ופרדסים ומושבות רק על חשבון הקרנות הלאומיות , כי אז , אפשר , שהיה זה הרבה יותר טוב . אז פשוט q'c nqi עניין עם בעל בית אחד ויחיד — "הקרן" — וכל האחרים היו מועסקים אצלו כפועלים . ואולם הנסיון הראה שזה בלתי אפשרי , שכל בתי החרושת והמטעים ומשק המושבות בחלקו הגדול צומחים רק על חשבון ההון הפרטי . ווהי עובדת היסוד לבעיות המשק והחברה שלנו , ואין זה חשוב , אם הדבר מוצא חן בעינינו ואם לאו . חשובה כאן עובדת היסוד וחשובות תוצאות הגיון הברזל שלה . ואלה הן התוצאות : ראשית , אין ההון הפרטי הולך אלא למקום שיש ב 1 סיכויים להפיק רווחים תקינים . והואיל ואנו רוצים שיבוא ההון לארץ ישראל ויצור בה מפעלים ויעסיק בהם רק פועלים יהודים , עלינו להנהיג תנאים כאלה שלא יפריעו להפקת רווחים תקינים . שנית , אין לאל ידי הפועל היהודי להתקיים בלי מינימום מוגדר של מנהגי חיים תרבותיים ; אם לא יתנו לו ואת בארץ ישראל , יעקור מן הארץ . לפיכך יש למצוא אמצעי להבטיח לו זאת ובתוך כך לא לשים לאל את רווחיותו של ההון הפרטי . עקרון ה"בודרות הלאומית" מתבטא בכך שמקימים ערכאה משפטית ומפקידים בידה את המשימה לקבוע בכל מקרה ומקרה את ה"גבול , " שעדיו אפשר להעלות את שכר הפועל והפקיד בלי לשים לאל את סיכויי הרווחיות . כך נחשבים שני הצדדים לבעלי זכויות שוות באופן מוחלט : כי אם לא יוכלו הפועלים להתקיים — חזקה עליהם שיעקרו מן הארץ , ואז לא תהא כל התיישבות . ואם לא יוכל ההון הפרטי להפיק רווח , יעקור אף הוא מן הארץ , ואתו יעזבו גם הפועלים , ושוב לא תהא כל התיישבות . מטבע הדברים שיש שיטה אחרת לקביעת ה"גבול" בין השכר והרווחיות nt : השיטה — מלחמה . הפועלים מחוללים שביתה ואומרים לבעל הבית : אם לא תוותר , תיהרס . או , להיפר , בעל הבית מחולל השבתה ואומר לפועלים : אם לא תוותרו תמותו ברעב . כל זה עשוי לשמש דרך יעילה " לקבוע" את היקף ההנחות הנכון , שהצדדים יכולים לכ 1 ף זה על זה אהדדי , אבל בשביל תעשיה צעירה , הרי זו דרך מסוכנת , ואין אנו רוצים להנהיגה
|
|