|
|
עמוד:59
תוך כדי תהליך בנייתה של המדינה היהודית , אין בעל ההון נחשב בעינינו בגדר בעל הון והפועל אינו פועל . גם זה וגם זה אינם אלא בבחינת לבנים לבניין . האינטרסים שלהם , האישיים והמעמדיים , אושרם וצרותיהם , מפלותיהם והצלחותיהם , יש בהם עניין מבחינת המוקד הציו ני של נשמותינו רק עד כמה שיש בהם כדי לחזק או להחליש את תהליך צבירת 1 של הרוב היהודי בארץ ישראל . את כל השאיפות האנושות , הפרטיות והקולקטיביות , הסוציאליות , התרבותיות , הדתיות וכיוצא באלו לאין שיעור , — את כולן אנו משעבדים לפרימאט הקנאי של הרעיון הממלכתי , ואין אנו מכירים בשום ציוויים אחרים — ליתר דיוק , אפילו לא בשום אהדות אחרות . ומכאן נובעות כמה הנחות יסוד : ראשית , כדי ליצור רוב דרושים המוני בני אדם , והמוני בני אדם מצויים בקרב מחנה העמלים . המון אינו נוצר מנותני עבודה , כי אם ממקבליה . על כן "רוב עברי" ו"עבודה עברית" הינם בגדר שמות נרדפים . על כן מפעל , הנבנה על ידי עבודה שאינה עברית , לא זו בלבד שאין לה ערך לאומי , אלא להיפך — היא מהווה סכנה לאומית . ועידת הציונים הרביזיוניסטים בארץ ישראל החליטה להוציא את בעלי המפעלים ( מספרם קטן ) המעסיקים עבודה לא עברית מחוץ למפלגה . רצוי שבעקבות דוגמא ז 1 ילכו גם ארגוני ציבור אחרים , וכי בנקודה זו לא ייעצר התהליך . שנית , כל אדם בעל הון , הבונה בארץ ישראל את מפעלו הפרטי על בסיס עבודה עברית , יוצר עמדה חדשה לצמיחתו של רוב יהודי . על כן קדושה משיכת הון יהודי פרטי לארץ ישראל ( בתנאי שיעסיק עבודה עברית , ( ממש כשם שקדוש עקרון העבודה העברית : גם אלה הם בגדר שמות נרדפים . שלישית , אם תנאי הקיום החומריים או הרוחניים של הפועל היהודי ירדו מתחת לדרגת מינימום מסויים , יעקור הפועל רגליו מכאן . וממש כך יקרה , אם ירד מתח הרווחיות של המפעלים הפרטיים מתחת לדרגת מינימום מסויים ; המפעלים האלה ייעלמו , ההון יימנע מלבוא לארץ ישראל , ומספר העמדות בשביל הפועל היהודי יקטן וילך . על כן צו קדוש הוא לשמור על תנאי העבודה , וצו קדוש הוא לשמור על רווחיותו של ההון הפרטי . שוב , לפנינו שמות נרדפים . רביעית , בראותנו ישוב עברי , אחת היא לנו אם זו "קבוצה , " "מושב עובדים" או סתם "מושבה . " רק זאת נשאל : מה מספר היהודים כאן — ומה ניתן לעשות כדי להגדילו — ? והוא הדין בבית החרושת ובחנות , אחת היא לנו אם פרטיים הם או שיתופיים : אותנו מעניין רק מספר הפועלים היהודים ויציבותו של העסק .
|
|