|
|
עמוד:52
ולא במחנה הימין , כי היוזמה הפרטית היא הגורם הנחוץ ליצירת חברתנו — האם המעמד הבורגני , נושא היוזמה הפרטית , ירכין ראש ויתבייש בתפקידו הציבורי ? זה קודם כל אבסורד , ויותר מזה — מזיק . שאלתי את עצמי כמה פעמים בעניין זה ; מה הייתי עושה אני במצב כזה ? כל יהודי שאינו יכול להיות לפועל והוא רוצה להשתקע בארץ ישראל , צריך שימצא איז 1 פרקמטיה . יבוא מעמד העשירים ובידי כל אחד עסקו שלו . הנה חלמתי על בית חרושת לנייר בארץ ישראל , ולא הצלחתי להגשימו . אך לו הצלחתי , וכעבור שלושה חדשים הייתי מצורף פתאום למעמד המנצל , מוצץ דמו של זולתי , וכל מה שאני עושה הוא חטא , וכל הצלחתי עבירה , ונצחוני תועבה , ובישוב הזה שבו שורר הפאתיס הסוציאלי של תיקון , אני נהנה מהמצב הבלתי מתוקן — הרי זה היה גוזל ממני את כל חדוות העבודה , כל רצון להשתתף במפעל ההתיישבות . לו היתד . בי גאוות בורגני , ולו באתי כבורגני פעיל , ולו היו מעמידים אותי בין המנצלים ולו היו עושים אותי לאזרח מסוג ב ; ' אני , שנולדתי ברוסיה והייתי שם אזרח מסוג ב' ואחר כך בחוץ "לארץ , בלי מולדת , ודאי שהייתי מסוג בי , וכאן יעשוני שוב לסוג ב — ; ' אז אטפס על ראש עמוד ואכריז מתוך מרד : אני בורגני , בן בורגני , אבי בורגני , בחסד אלוהים אני בורגני ! כדי להימנע מסכסוך של גאוו ת מעמדיו ת , שכל אחת מהן אבסורד , עלינו להכניע את היחיד ואת המעמד תחת הפאת 1 ס הלאומי — הפשרה . פרובלימות רבות לנו ופתרון אחד לכולן : פשרה . לא כוח , אלא פשרה בין שווים . כבר נעשו נסיונות בכיוון זה . טרם נשאו פרי , ומסופק אני אם יצליחו הנסיונות , שרוצים לתת להם צורה קטנה מדי , מעשית מדי . אם בניו זילאנד הצליחו נסיונות הפשרה בכל שטחי החיים החברתיים , הרי יש שם כוח כפיה של המדינה , גורם שאינו בידנו . אולם כל דרך אחרת — מלבד פשרה — איננה . ואם נרצה להשליט את עקרון הקומפרומיס הלאומי נשתמש באמצעי ה ה י פ נ וז ה הקולקטיבית . אני מנבא בבטחון , כי התפתחותו של הישוב תוביל לתחבולה זו / שאספר עליה . מרעיון הפשרה נעשה כעין דת חדשה , ולדת ך נקדיש מוסדות — מוסדות מרכזיים , חשובים , — ובהיפנוזה שלהם נכניע את הציבור . כל סידורו וארגונו של הישוב יתרכז סביב הרעיון הזה . כעבור שנים מועטות נקבל מין פרלמנט מקצועי , שלא ייווסד על ידי מלחמת בחירות , אלא על ידי פשרה , וכל אותן לשכות העבודה המשותפות , לשכות הבוררות לסכסוכי עבודה , לא תיבחרנה בכל מקום לחוד , אלא ת ת מ נ י נ ה מלמעלה למען ינוח על כל אחת מהן , ואפילו במושבה הנידחת , ההוד וההדר של המוסד הגבוה הזה .
|
|