|
|
עמוד:1003
האחרים אומרים י , זו קדחת , לכו אל הרופא ! בפולקלור הסרבי יש אגדה על קארא גיאורגי . אולי שורשה היסטורי . לא אדע אם אותו ספקן , המופיע באגדה , אביו של קארא גיאורגי הוא , או ראש הכפר . אני אחשוב אותו לראש הכפר . בכפר סרבי היה נער ושמו גיאורגי . ביום בהיר אחד לקח את רובהו והתכונן ללכת . הרגיש בזה ראש הכפר , שהנער נראה כחשוד בעיניו , ושאל אותו לאן הוא הולך . גיאורגי ענה לו : אני הולך אל בין ההרים כדי להתחיל במרד הסרבים , אני הולך להילחם . ראש הכפר אמר : לא טוב הדבר , יישפך דם רב ; מימי מפלת קוסובו החליט האל הטוב , שהסרבים יהיו מוכנעים ומשועבדים , אולי יבוא הצאר הרוסי וישחרר אותנו . ניאורגי אמר : אני מאמין שהסרבים צריכים להשתחרר ולפיכך אני הולך . על כך ענה לו ראש הכפר : אסור לך לעשות זאת , כי הרבה דם יישפך . מוטב שתמות ובלבד שלא יקרה דבר כזה . הישבע , גיאורגי , שלא תעשה דבר זה , ואם לא - אלך לפחה ואתה תיתלה . על זה ענה גיאורגי : ראש הכפר , מוטב שתמות משיישאר העם הסרבי בשיעבודו . והוא המית בירייה את ראש הכפר ומשום כך קיבל את השם 'קארא ' , השחור . קטע כזה של פולקלור אפשר למצוא אצל כל העמים . תמיד יש התנגשות בין ראש הכפר ובין הנוער . אין כל קשר בין הנוער ובין הגיל . בני נוער הרי הם אלה שיש להם הכישרון להרגיש מהו הדבר הניתן להתגשם . כל אלה המרגישים מהו הדבר שאפשר להגשימו , אף על פי שהוא נראה לאחרים בלתי אפשרי , שייכים לנוער . אני חושב שתנועתנו ובית"ר , המאמינות בכול מיני פלאים , הן תנועות של ריאליסטים אמיתיים . עוד קודם המילחמה העולמית קרא מאסאריק למיפלגה , שעמד בראשה במורשון האוסטרי , בשם מיפלגת הריאליסטים . הכול לעגו לו : 'הרי אתה האידיא ליסטן , החולם , קורץ עין אל כל התנועות , ואפילו אל התנועה הציונית ' . כפי שאנו רואים , היתה זו אמת ? הוא היה הריאליסטן הגדול ביותר . הריאליסט האמיתי - זהו הנוער . בשעה שאני הולך לשוח ביער שומע אני את המיית הרוח , אבל איני מבין את לשונו . אומרים , יש בני אדם שמבינים את לשון החח , הרוח מספר להם אם יהיה קר היום או חם , והציפורים מספרות להם דברים אחרים , וכך הם מטיילים להם להנאתם כבבית ספר , ואחר כך הם מספרים לי מה שאני לא שמעתי . מיהו כאן הריאליסטן ? ובך הוא הנוער . הוא חש בריאליות , בזו שנמצאת מתחת לשטח העליון . יש בני אדם המוצאים מיים במטי-קסם . הצבא האנגלי השתמש במטי קסם אלה בארץ ישראל כדי לגלות מעיינות מיים בהרים . אלה הם ריאליסטים . הם חשים בדבר . אנו המתהלכים ואומרים 'אלה אבנים וטרשים , כאן אין מים' — אנו אין אנו ריאליסטים . ריאליסם מופלג זה הוא ארזת התופעות , שאנו קוראים לה בשם נוער . נוער זה עליו למלא עוד תפקיד אחד . הריאליות הג דולה ביותר היא הסבל האנושי . אם יש ברצונך לדעת אם מישהו צעיר הוא , שאל אותו אם הוא חש בלבו את המצוקה האנושית . יש כיום תחום ענקי של הסבל האנושי . רק פיתרון אחד ויחיד יש למצוקה זו : עלייה המונית לארץ ישראל . ידידי הצעירים שבפראג , אתם תמצאו מחר צעירים אחרים שלא באו הנה , מפני שלא ידעו על כך או מפני שראש הכפר לא נתן להם לבוא . הגידו להם את הדברים הללו : אתה בן 13 שנה . אם אבא או אמא לפעמים - בשעה שאתה כבר ישן — מדברים על אודותיך , הרי אורגים הם כל מיני חלומות . האב אומר : אתה מוכרח להיות דוקטור . האם אומרת : לא , זה מסוכן מדי . טוב יותר מיקצוע שקט , למשל עורך דין . הדודה אומרת : אין זה מודרני , הטוב ביותר הוא — מהנדס . הדוד הוא מן המבקרים והמחטטים , הוא אומר : תשוקת הנוער למיכללה היא מגוחכת , יהא לסוחר . אבל שם , במיזרח , בתחום המצוקה היהודית , חדלו מזמן לארוג חלומות . שם יודעים י יהיה דוקטור - ירעב , יהיה עורך דין - ירעב , יהיה מה שיהיה — ירעב , לא תהא לו מישרה , לא תהא לו עבודה . אימת זאת לצעירים , שראש הכפר אסר עליהם לבוא הנה . הנחמה היחידה שם היא ארץ ישראל . המצב כיום עדיין טוב בהשוואה למה שיביא המחר . אנו זקוקים למקום בשביל שישה - ואפשר בשביל שמונת או עשרה מיליונים . בא ראש הכפר ואומר : אותה קרן זווית בארץ ישראל , שמציעים לנו , גדולה היא למדי ; בוודאי יהיה שם מקום בשביל מאה עד מאתיים אלף איש . בעלי דימיון אחדים אפילו אומרים , שהמקום דיו בשביל שני מיליונים . ואולם הרי לא זאת הבעייה העיקרית , ממשיך ראש הכפר , סוף כל סוף עיקר הדבר הוא שאנו זקוקים לתרבות לאומית , ולצורך זה גדול הוא שטח זה למדי . נקבל אותו , כי הרי אין אנו מחוייבים כלל לדאוג להצלת עם ישראל . מן ההכרח לקחת מה שנותנים לנו . שום קארא גיאורגי לא יבוא ; אפשר יעזור לנו פעם הצאר או האלוהים שבשמיים .
|
|