|
|
עמוד:991
תל צור - יישוב בית"רי מאמצים ממושכים להגיע להתיישבות בית"רית נשאו פרי כחלק מתוכנית 'חומה ומיגדל' — תוכנית מלאחר 'הספר הלבן ' . בית"רים מיוצאי פלוגת זכרון יעקב ביקשו להתיישב בתל צור הסמוכה , שבה היה יישוב חלוצי בשנות העשרים . תל צור ישבה על פרשת דרכים זכרון יעקב - בניימינה — גבעת עדה והיה בכינונה מחדש אף חשיבות ביטחונית לכול האיזור . בעניין התיישבות זו פעלה בית"ר הן במישרד פיק"א בחיפה ( המנהל : וולפסון ) והן במישרד הראשי בפאריס , אבל לא נענתה . רק משהגיע אביגדור מירקין להיות עם מנהלי פיק"א בחיפה נעשו המגעים הדוקים . בימיו נתחדשו תוכניות של התיישבות לפיק"א , ובכלל חמישה יישובים חקלאיים חדשים שתיכננה הוצע לבית"ר לחדש את הצעתה בעניין תל צור . יוניצ'מאן הביא את הידיעה אל ה'אירגון החקלאי' ( אירגון של מסיימי גיוס , בייחוד בגליל ) על התוכנית להקים שם יישוב בשטח של 8500 דונאם ך , 2 " שעיקר פרנסתו יהא על מירעה וגידול צאן ובקר . תוכנית הקמתו של המאוסוליאום לרוטשילד והגן שמסביביו צריכה היתה לשמש סיוע למתיישבים החדשים בזמן הראשון לבני יתם את משקם . התיישבות חמש הנקודות נחשבה בהתיישבות ביטחונית , ויכופר היישובי השתתף בהק מתן של ארבע האחרות במחצית תקציבן . השטח הגדול נבדק ונמצא שרובו ככולו אדמת טרשים , ואילו לעיבוד חקלאי רא . יות רק חלקות קטנות מאוד ביחס . נראה מראש שלא יינתן להוציא לחם מן הסלעים והטרשים . בהעדר תוכניות ממשיות אחרות הכריע ה'אירגון החקלאי' לקבל הצעת פיק"א י התיישבות לניסיון לשנה 20 ' חברים ישמשו שומרים במקום , ושכרם הכולל יהא 30 לא " י לחודש . אותו הזמן נראה , שבית"ר חייבת לפתוח ביוזמה של פעולות בתחום ההתיישבות , ובכך לממש את החלטות הכינוס העולמי השלישי בווארשה . הנציבות הקימה מחלקה להתיישבות בראשותו של האגרונום נחום זאבי ( וולקובסקי , ( שהיה בזמנו 0930 ) מזכיר דרגת העובדים לבית"ר . המחלקה החלה בפעולתה למען התיישבות במשמר הירדן ובתל צור . הפעולה בתל צור נתחייבה בדחיפות , ומפיק"א נדרש להתחיל מייד בסלילת דרך ולהתכונן להקמת 'חומה ומיגדל ' . פיק"א קיבלה על עצמה לשאת במחצית ההוצאות . העבודה החלה , כשהפרוטה לא היתה מצויה , אלא שהרצון האיתן של חברים סייע הרבה להשלים את כל ההכנות בסוד עד ליום העלייה שנקבע לחמש נקודות יישוב , הוא יום ערב שבועות תרצ"ט . ( 1939 . 5 . 23 ) ההכנות לעלייה לתל צור נעשו ברובן בחצר הפלוגה בזכרון יעקב . זרקור של אלף וולט ניקנה , ומנוע 'רוס טון ליצירת חשמל . ללא הדרכה וללא ניסיון הוחל בביצוע התוכנית גופא . 100 מגוייסים רוכזו בפלוגת זכרון יעקב , סודרו בקבוצות עבודה ( הקמת החומה , מילוי החצץ , הקמת המיגדל , התקנת החשמל וכוי . ( אנשי זכרון יעקב יצאו בנשקם לשמור על העבודה , שלקראתה יצאו מזכרון יעקב בשעה ארבע לפנות בוקר . התבניות המוכנות פורקו , מכוניות המשא נתפנו להביא חצץ . עוד 50 איש באו לעזרה מפלוגות קרו בות ומקיבוץ 'מעיין' השכן . שואב מיים , שארבעה פחים מיים חיים היו עמוסים על חמורו , שבר את צימאון העמלים בחום כבד . העבודה לא נפסקה עד שהחומה נסגרה מסביב ונתמלאה חצץ עד לאשנבים . הכורח לסיים את העבודה עד לערב המריץ את העובדים ושכחו עייפותם . בטכס שיתפו עצמם ראש המושבה זכרון יעקב אבא שכטה ורב המושבה הצעיר ( 2116 עי' עדות ד , ניב . ( 2117 לפי ההודעה לשילטון ביתיר ( 1939 . 7 . 20 ) הועמד בתל צור ( במרחק של 3 ק"ח מוכרון יעקב ובאותו נזרוזק מבניי מינה ) שטח של 7500 דונאס אדמת הרים , 40 דונאם אדמת 3 לחה , 100 דונאס טל שפת נחל התנינים . שטח ההרים כולו נועד למירעה צאן , ברם קיוו לפתח בו קצת מטעי עצי פרי וכרמי ענבים . בתוכנית המשק היחה מיכוורת , לול עופות המיים — אווזים וברווזים . המתיישבים נזקקו בדחיפות לתק ציב מיוחד של 600 לא"י . טי' על תל צור — עבר הדני , ' בנייחינה — פנינת השוסרוך , ; 236—229 יוניצ'מאן , בקובץ לזיכרו , . 214—211 המפקד מטעם אצ"ל היה פינחס הררי . שדאג להתפתחותה ולהצלחתה — בהדרכה טובה ובמימשק נאות . כבשאר החברות של 'עליית הנוער למדו הצעירים 5-4 שעות ביום לימודים כלליים , בהדגשה מיוחדת על לימוד העברית ומיקצועות עב ריים . עוד 4 שעות עבדו במשקי האיכרים ( טאבאק , רפת ולול ) וכן במעבדתו הבאקטריולוגית של פרופי סור גידעון מר , המומחה העולמי למחלות המאלאריה . חניכים אלה השתרשו בחיי הארץ , ורובם ככולם התגייסו לשירות באצ"ל , לנוטרות ולצבא הבריטי . רבות עשה לקביעת תוכניתה של ה'חברה' בראש פינה המפקד המנהל הראשון ד"ר יוסף פריד , הבית"רי מגרמאניה , שהיה ממסיימי הגיוס , וידע לבחור מדריכים ראויים לעבודה ולתאמה עמם . ל'חברה ' יצא שם טוב ב'עליית הנוער' . 2116 צינור המיים ממחנה בית " ר בזכרוךיעקב עד תל צור 10 ) ק '' מ ) עליית תל צור . יוניצ'מן ואחרים מצדיעים עם הרמת רדגל במים היא : !; ון
|
|