'תאים לאומיים' בתל־אביב

עמוד:977

' תאים לאומיים' בתל אביב בהסכם עם בית"ר אורגנו ( סתיו ( 1937 מחדש קבוצות תלמידי הגימנסיות בתל אביב כמיסגרת נפ רדת , בשם 'התאים הלאומיים' שפעלו כבר ב 936 ו . ה'תאים' נועדו לשמש הכשרת צעירים משכילים לכניסה לאצ"ל , ותוכנית עבודתם היתה בעיקרה שיחות בנושאים היסטורים , כגון תנועות משיחיות בישראל , וכגון תנועות שיחרור בעמים . ה'תאים' אף הדריכו בצופיות ועסקו בטיולים ממושכים , במחנאות , וכן עבדו שבועיים במחנה בציר בראשון לציון . ההדרכה נעשתה בבתים פרטיים , ואחר כך במועדון קטן , ואחר כך בצריף מרווח ברחוב החשמונאים . ב 1938 הגיע מיספר החברים ב'תאים' ל . " 150- חברי ההנהגה הארצית של 'מסדה : ' ד"ר מ . גולדבאנד , מ . מרובקה , ד"ר מ . סטריקובסקי . ( 2083 אונזער וועלט / . 1938 . 12 . 2 ,. 11 . 4 על הרמה הנאה של המועצה דיווח י . בנארי לנשיאות הצ"ח ( 2084 . ( 1938 . 11 . 14 ) במאי 1939 ערכה אסיפה גדולה לנוער בעיר . אותו זמן קויים מחנה מדריכים ב'מסדה ( 2085 . ' פעלו בהם כמדריכים ו שלום רוזנפלד , עזריאל בנצינ ברנ , אסתר רזיאל , אביאל כץ , יצחק יז'רניצקי / שמיר , / ראובן ילין , מרדכי בנצינברג , ואחרים . עי' עלון 'מעוז' ( תשרי תרצ"ט ;( ניב , ב , . 219—218 היה זה מכוח פעילותו המרובה של יוסף מושקאט , הבית"רי שפנה לפעילות אירגונית ב'מסדה' בווארשה , ושיקע בה מרץ וכישרון , ששאלת 'מסדה' עלתה שוב בעיתונות הפנימית ובדיונים אירגוניים . מושקאט יצא ללחום את מילחמת 'מסדה' נגד ישראל אפשטיין ומנחם בגין וחברי בית"ר אחרים . -081 בייחוד שפך חמתו על מאמרו של מנחם בגין , ואגב הזכיר את מאמריהם של אהרן פרופס ') מסדה' מיותרת ) ושל ישראל אפשטיין ( יש לפרק את 'מסדה , ( ' ואת הבית"רי שכתב על חברי 'מסדה' שהם סנבלטים . כלפי בגין טען מושקאט , שכאילו הישווה אותו עם בן גוריון וגרינבוים , שכמוהם אף הוא אוייב של בית"ר . 2082 בקיום 'מסדה' ראה מושקאט צורך על פי האינטרס האמיתי של בית"ר , שהרי בית"ר זקוקה למדריכים משכילים . טיעון זה , שכאמור היו לו שותפים , לא היה מלא ערך , שכן צורכי בית"ר חייבו , שהמדריכים יהיו לה מתוכה , והרי אץ הסתדרות נוער מוכנה לקבל את מדריכיה מן החוץ , ואף אין סיכוי להצלחת פעולתם של כאלה . מן החוץ באים להסתדרות הנוער מרצים , ולא מדריכים . כל אותו ויכוח היה בעיקרו תיאורטי . עם שהוויכוח הפומבי לקה לפעמים בדיאלקטיקה חריפה , הרי היחסים המעשיים שבין בית"ר לבין ' מסדה' היו קורקטיים , ובדרך כלל היתה העזרה ההד דית בבחינת כלל מובן מאליו . אף היו מקומות בפולין , שבהם היה שיתוף הפעולה הדוק למדי . ערי ז'בו טינסקי ביקר ב'מסדה' וארשה ונתרשם יפה מעבודתה . ערי אף בירך את מועצת 'מסדה' ( 1938 . 11 . 11 ) בשם שילטון בית"ר . 2083 תקופת זמן היה שיתוף פעולה נאה בין בית"ר לבין ' מסדה' בווילנה ( הוצאת עיתון משותף . ( ' מסדה' גילתה מידה ניכרת של פעילות בכמה וכמה ערים מערי פולין , ובייחוד בווארשה . = 084 ( 2081 בקשר לוועידה הארצית הקרובה של הצה"ר כתב ישראל אפשטיין ' ) המדינה / ( 1937 . 9 . 5 על 'קונםולידאציה' בתנועה ונגד הפיצול בתוכה באמצעות אירגונים מיותרים , הוא דיבר בצורך לקיים שלוש פורנואציות ' בית"רים , חיילים ( ברית החייל , ( אזרחים ( ברית הצה"ר , ( ודן במיוחד בהס תדרות התלמידים 'מסדה ' , שנעשתה מיותרת , אחר שלא הצליחה לקרב את חוגי התלמידים המתבוללים , ואחר שההת בוללות עבר זנזנה עם פשיטת הרגל שלה מכוח האנטישמיות הגרמאנית . המצב בהווה הוא , שאין די מדריכים לא לבית-ר ולא ל'נזסדה ' , ואין אמת בכך , ש'מםדה' כאילו מספקת מדריכים לבית"ר , אלא נהפוך הוא . 'מסדה' הפסידה את כוח המשיכה שלה , וכיוון שכך הוכח שסיימה את תפקידה מחוץ לביח"ר . לדעתו ראוי לגייס את 'מסדה' בגדוד מיוחד לייד ביח"ר . ל'מסדה' אין אידיאולוגיה בפני עצמה . שם פורסם אף מיכתבו של מנחם בגין נגד 'צרור הדוקומנטים' שפירסם ברבים יוסף מושקאט על יחסה 'הגזלני של בית"ר כלפי 'מסדה' בעיר סטאניסלאבוב ובפולין בכלל . מושקאט קבל על בגין , ואילו בגין שקל לו למטרפסיה . הרגיז את ד"ר מ . סטריקובסקי , הפאטרון החדש של 'מסדה ' , ואח מושקאט הקנאי , שסניף 'מסדה' בסטאניםלאבוב נסתפח כולו אל בית"ר מרצונו . בגין העיר , שלא רק שם אלא אף בערים אחרות נהגו סניפים של 'מסדה' בשלימות או בחלק לעבור לכית"ר . בגין הצהיר , שאין בית"ר מנהלת מאבק נגד 'מסדה / אלא נגד הקומוניסט , נגד השעטנז בציונות , נגד ההתבוללות , נגד גזל הסרטיפיקאטיס , נגד חלוקת ארץ האבות , נגד שונאי ישראל ובוגדי ציון . טענתו של בגין נגד נציגי 'מסדה' היתה , שבאו אליו בדברי איומים , ועל אלה הגיב בזילזול . ( 2082 מושקאט דיבר שם על עצמו , שבגיל 15 הלך אל הכלא כבית"רי משום פעולה בלתי ליגאלית , כשהוועד המרכזי / של ההסתדרות הציונית — כמסתבר / לא רצה לקבל אחריות לליגאליעאציה . אותו זמן — העיד — היה בגדר פשע להטיף לרעיון הלגיון היהודי או המדינה היהודית , ולפיכך 'נתאספנו במרתפים , במאורות , בעליות ביית , נסעתי בכרטיסי רחבת התחנה ברכבות אל ערי השדה . ' ... עם מושקאט הגיבו יחד

מכון ז'בוטינסקי בישראל


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר