|
|
עמוד:965
קינאה והשמצות בפנים המיפעל הגדול , שפתחה בו תנועת ז'בוטינסקי , והקיף ארצות הרבה ואלפים מעפילים , נתנהל בתנאים חמורים , והיה רצוף סכנות ואימים . מכוחו של מיפעל זה נתעוררו יזמים פרטיים , ובהשפעת הצלחותיו קם ונתרחב המוסד לעלייה של ה'הגנה' ו'הקיבוץ המאו חד ' . המוסד 'השמאלי' למד לא מעט מעליית 'אף על פי , ' ואף השתמש בשיטותיה . לכתחילה לא היתה תחרות בין המוסדות השניים להעפלה , ואילו קינאה ככול שהיתה הירבתה מאמצים והישגים , 2056 לימים ( 2055 לזר , 'אף על פי . 288—279 ' , ( 2056 ההיסטוריון של ה'הגנה' לא היה מוכן , כמסתבר , לכתוב מלה חיובית מדעתו על העלייה ב' של הריביזיוניסטים , אבל הביא בהערה את דברי ברל כצנלסון , ( 1939 . 9 . 21 ) שאינו יכול לולזל בנזיפטל זה ' ) ספר תולדות ההגנה ' , ב , . ( 1254 הרבי הפוליטי התיר . נזיכתב השמצה ראה ח . רוקח ( מאנשי ההעפלה 'השמאלית ( ' לשלוח ( 1939 . 1 . 22 ) לגרינבויס על הריביזיוניסטים האוספים כספים בלונדון ובאפריקה וסוח טיס סכומים מאצל הקהילות ומקבלים תשלומים שרירותיים ( כמעט כפליים . 45—35 לי"ש תשלומים מקובלים . ( 'בגלל בצע כסף הם מביאים אסון על האנשים ' , וילא שמו לב לחונזר האנושי' ( הרוב ללא קשר ענו התנועה הציונית , 1200 נתקע ו בתחנת שניאטין , ' נעמייוליה ' עשרים אלף ומעלה מבית"רי פולין היו רשומים במיפקדה בווארשה בחודש אבגוסט 1939 להעפלה לארץ-ישראל , למחציתם כבר היו דרכונים רשמיים . 1200 מטובי בית"רי פולין ( ומקצתם מהארצות ה באלטיות ) אורגנו בשיירה מיוחדת - תיגבורת כוח לבית"ר ולאצ"ל בארץ ישראל . ההסעה מפולין לרו מניה התנהלה כשורה , ואילו בגבול רומניה , בעיירה שניאטין , לא הורשו המעפילים לעבור , מלחצה של ממשלת בריטאניה . הוקם מחנה לייד פסי הרכבת , ברם התקווה שהמיכשול יוסר בהקדם לא נתקיימה . הלחץ הדיפלומאטי , ואף קשרים אישיים ואף שלמונים לא הספיקו כדי לבטל את הגזירה . המתנה היה מאורגן כדבעי , ופיקחו עליו מנחם בגין ודויד יוטן בעזרתו של שרגא חייטין , השליח מארץ ישראל , אלא שלא ניתן לקיימו זמן ממושך . בהעדר שינוי לגבי האיסור הוחל בהברחתן של קבוצות קטנות של מעפילים ברגל או ברכבת , אלא שרק למעטים ביחס ניתנה הזדמנות זו . אנשי השיירה , שעדיין נשאר להם מקום לחזור אליו , ויתרו לטובתם של אלה שנשארו ללא אפשרות של חזרה . אחר שלושה שבועות ציווה מושל המחוז להחזיר את כל השיירה אל פולין , ואחר ימים מעטים נסגר בכלל הגבול בין פולין ורומניה . רק כמאתיים מן השיירה זכו והגיעו אל סיפונה של ' נעמי יוליה . ' הספינה הגדולה 'נעמי יוליה' עגנה בסולינה שבבולגאריה . בהכנתה עסקו ראובן פראנקו ואינג' מארסל באקיש , אליה הועברו 50 ו מעפילים שישבו כשבועיים בספינה 'וארקר , הקטנה יותר , שבה אמורה היתה לצאת שיירת שניאטין , הפלגתה של ' וארקר נתבטלה מחמת דרישותיהם הסחטניות של בעליה . לספינה 'נעמי יוליה' הועלו 1210 מעפילים , מהם כשלוש מאות בית"רים . כ 800 היו פליטים שהגיעו מבראטיסלאבה ' ) שיירת גרינהוט' — נתיני חוץ שנת נסו קשות במחנות ריכוז סלובאקיים — שהפליגה בשתי ספינות קיטור על הדאנובה . ( התקנת הוויזות ( האמיתיות והמזוייפות ) וההסדרים הכספיים נתמשכו זמן רב ביחס , משום דרישות חדשות ומשום התביעה של הרגע האחרון לשלם את כל המגיע מראש . כשבאה הספינה מסולינה לווארנה כבר החלה מיל חמתו של היטלר . קשה היתה דרך גילגוליה של הספינה עד שהגיעה למיים הטריטוריאליים של ארץ ישראל 9 ) ו 939 . 9 . ו ) וחדרה לנמל חיפה . 2055 דויד אייזנברג , שפקד על הספינה , נקרא בדחיפות לתפקידו על ידי אליהו גלעזה משלא התייצב לפיקוד שליח חדש של אצ"ל . ( 20 ^ 4 עי' על 'פאריטה / לזר , 'אף על פי / 250—222 ( ושם יומנו של המטפיל יעקב אריאל , ( סערת בוקר טילטלה בספינה , שחישבה ליהפך . צופר הספינה הופעל לקרוא לעזרה . אלפים באו לעזרה ולסיפוק הסקרנות . המעפילים הגיעו אל היבשה . שני בית"רים סייעו רבות בתיכנונה של ההורדה ובביצועה . אברהם באש ויוסף חאבקין , תלמידי בית הספר הימי בריגה שקיבלו הכשרתם בספינת הלימוד 'תיאודור הרצל' . 2054 דויד אייזנברג ( ממחזור ג ' , צ'יביטאווקיה ) קיבל לפקודתו ( יולי ( 1939 את ספינת המעפילים 'ואורקר 3000 ) טון , ( שהפליגה בדגל פאנאמי . אליהו גלעזר הוא שהורה לו לצאת לבולגאריה ולעלות על הספינה . באבגוסט 1939 הפליג עם 150 בית " רים מהנמל הבולגארי וארנה , ועליהם נוספו 850 מעפילים בסולינה . משום דרישותיו המוגזמות של רב החובל הועברו כל המעפילים ל'נעמי יוליה' 4000 ) טון ) שיצאה לדרך בסוף אבגוסט . 1939
|
|