|
|
עמוד:963
מאמצי גלעזר , השיירה 'פאריטה' אליהו גלעזר , שיצא מצ'יכוסלובאקיה כשקלגסי היטלר כבר שלטו שילטון ממשי במדינה כולה , ביקש להמשיך במיפעל ההעפלה בקצב מוגבר ממקום פעולתו החדש , מפאריס . אחר מאמצים מרובים לביצוע ( 2052 עי' מרחביה , 'הציונות 546 ' , וא . ' ועי"ש גילויי דעת הסוכנות היהודית ואנויפת הנבחרים בירושלים . עי' לזר , 'אף על פי / . 351 ; 348 דברים נוקבים דיבר על גורלם של מעפילי 'אסתיר' ו'אסימי' ( שנתפסו ) ו'אגיאוס ניקולאוס' ( שעליהם ירו , ( ועוד , והמשיך : ' הספינה האחרונה באה לפני שלושה ימים , והביאה עמה לא עולים חדשים , אלא אנשים מספינות אחרות שקובצו מהאיים היווניים , ועשו את דרכם לארץ ישראל פעמיים . כלום יורשו לעלות ו אם האדון המכובד מאוד / השר / מנכה אותם מהמיכסה , הרי אינו צריך , לדעתי , בתנאים הללו לתת את שמנו לחרפה בעניין / וצריך להרשות עלייתם . / כלום יתמיד במדיניות זו . י אם כן יש לנו הזכות לדרוש , שתובא לפנינו הפקודה שעל יסודה נעשים מעשי זוועה אלה , והביית ידון בה . לא ייתכן ששמנו יחולל בצורה כזו . התנהגות הראויה להיטלר , התנהגות הראויה לימי הביניים , אי אפשר שתהא התנהגותה של ממשלה בריטית משנת . 1939 הוא / השר / עלול להצליח בהפסקת עלייה בלתי חוקית זו , ברם אם יעשה כך , סיפור מעשהו יבאיש ריחו באפינו עד דור אחרון . אין זו התנהגות שאפשר ללמד עליה זכות . אתם מעלים על הנייר חוק , המנוגד להומאניות ומנוגד לצדק , ויצדקו היהודים בהחלט אם יפרו אותו . אולי לא יהא בידי היהודים לסכל את החוק , ברם אם יתנגדו , לא יוכל האדון המכובד לעשות חיל בחוק זה , וככול שימהר לבטלו , הרי זה משובח . אי אפשר להרחיק ספינה מליאה פליטים מארץ המבקשת לקב לם . באין מוצא אחר יטביעו את סירות המנוע ויגיעו אל החוף בשחייה' . 2051 הגיעו ימים של קאטאליסאציה למדיניות המעשית הבריטית , משום ממדיה הגדלים והולכים של ההעפלה ומשום ההדים הגועשים שליוו את הניסיונות למניעתה . מזכיר המושבות מאלקולם מאקדונאלד מסר ( 1939 . 7 . 12 ) הודעה בבית הנבחרים בלונדון וטען , שמשום 'הניסיון המאורגן להכשיל את הסדר העלייה' באמצעות 'הגירה בלתי חוקית , ' ומשום שרוב העולים הללו הם יהודים מפולין ומרומניה ( ולאו דווקא מגר מאניה , ( הוכשלו מאמצי הממשלה הבריטית 'לעזור לפליטים' ( מארצות היטלר באירופה . ( מאקדונאלד הצהיר על החלטת הממשלה למנוע את הפרת החוק בתחום העלייה , ולנכות ממיספרי המיכסות לעולים החוקיים את מיספרי העולים הבלתי חוקיים הנשארים בארץ . לפיכך הורה לנציב העליון שלא לתת מיכסת סרטיפיקאטים לששת החדשים , מה 1 באוק טובר עד 31 במארס ; 1940 'חידוש מיכסות העלייה אחרי התקופה הזאת תלוי בתנאים שיהיו שוררים אז בקשר לעלייה הבלתי חוקית' .- ' « - הודעתה הנוקשה של הממשלה הוסיפה שמן על מדו רת הרוגז כנגד מונעי הצלה ומיקלט מפליטי אימות היטלר וסכנות אירופה . בפארלאמנט הבריטי שוב נשמעו קולותיהם של היחידים מבקשי ההצלה ליהו דים הנרדפים . דאף קופר , לשעבר שר המילחמה ושר הימייה , בא ( 1939 . 7 . 14 ) שם בוויכוח בדברים חריפים ביותר בעניין יחסה של הקיסרות הבריטית אל הפלי טים הנטרפים בסערות הים התיכון : 'כשתיכתב ה היסטוריה של תקופה זו , ישתומם כל אחד לציווי ליזאציה שהתירה פשעים כגון אלה . תקופה זו עלולה להיקרא התקופה של מחנות ההסגר , כשם שמדברים בתקופת האינקביזיציה הספרדית . ' מאלקולם מאקדונאלד ביקש להבחין בין פליטי היטלר לבין פליטים מפולין ורומניה . את הראשונים רצה להביא לארץ , אבל לא את האחרונים . ובכלל הסבריו , ש'העלייה הבלתי חוקית רעה אף מבחינת הביית הלאומי של היהודים . פירושה , שנכנסים לארץ עולים שלא נבררו , שהעלייה לא סודרה בשום פנים , שלא הותאמה לצרכים הכלכליים והחברתיים של הארץ . לעומת זאת , אם העלייה היא חוקית , הרי בעזרת הסוכנות היהודית אפשר לקבוע מיספר מתאים של בעלי הון עולים , מיספר מתאים של עובדים , של קרובים , של תלמידים וכדומה , הכול לפי מסיבות המשק ולפי התנאים החברתיים בארץ בכול זמן וזמן . מבחינת התפתחותם של היהודים עצמם בארץ יש ראל צריך כל אדם להודות , שהעלייה החוקית היא טובה , והבלתי חוקית - רעה . ' מרובה היתה מידת הציניות של השר הבריטי , שכאילו ביקש להוסיף ולעמוד על בסיס השיטה הממשלתית , המוכרת ( אם לא למעלה מזה ) מטעם הסוכנות היהודית , אף כשהוציא משיטה זו בזדון ובגלוי את נשמתה בכוחו של 'ספר לבן' איום בימי שלוט היטלר . , Parliamentary Debates ( 2051 כרך . 174—173 , 348 עי' 'ג'ואיש כרוניקל / , 1939 . 6 . 9 לזר , 'אף על פי . 344—343 ' ,
|
|