רישעות בריטית עד הסוף

עמוד:962

ורגליהם כבולות . ' וג'בוד עמד על הרושם , שהערבים עושים כחסרי ישע , ואילו היהודים נהנים מעזרתם של יהודי העולם , ודיבר באנטישמיות של האדמיניסטראציה בארץ ישראל , ואף של קציני הצבא , ואף של מישרד המושבות גופו . והסיבה האמיתית לאנטישמיות : 'עמדת אהדה לאנשים הקמים ונאבקים לזכויותיהם . אנו מחבבים אנשים המוכנים להיאבק , אפילו אם אנו סבורים שהם בלתי צודקים לגמרי . עלי להגיד , שאני מרגיש יראת כבוד ידועה בפני אנשי 1 . R . A . / המחתרת האירית / הקופצים והקוראים בבית המישפט : "אנו מסרבים ללמד זכות על עצמנו" או "אל אירלאנד נצור , " או "תחי הריפובליקה . " אצל היהודי אין אתה משיג זאת . הערבים קמים ונלחמים ועורכים טבח . ואל תטעו בדבר , הם רצחו מתוך בני עמם הם לא פחות משרצחו מקרב היהודים , והם רוצחים גמורים . ומאידך גיסא — היהודים קוב - לים תמיד ומבקשים צדק . זוהי , כמובן , תוצאה של 1800 שנות עבדות ... עמדת תחנונים , חיי כריעת ברך , משפיעים השפעה רעה מאוד על יחס הכבוד של כל האומות ליהודים . ' והוא אף חזר בפומבי על המלצתו הישנה : 'הם מוכרחים להתנגד , אם אינם רוצים לכרוע לעולם' t 'ראשית כל יש לו ליהודי הזכות האנושית של גישה חופשית לביתו . ויהיה כל שיהיה החוק על נעילת שער בפני עולים - כל יהודי יראה את עצמו מוצדק לעשות כל מה שביכולתו להפרת חוק זה ... כל עוד שתשרור אחדות בקרב היהודים לא יעמוד בפניהם שום כוח . ספינת עולים יכולה להעלות עולים בחופי תל אביב כל עוד חיים בה 50 ו אלף יהודים הרוצים בכך . ' עצתו של וג'בוד כוונה לכך , שהיהודים לא יצייתו לגזירות ולא יקבלו את דיני העלייה והקרקעות , שהרי 'הדרך הטובה להרוס את האדמיניסטראציה המקומית היא לסרב לשלם מסים . ' ... דברים אלה היה להם הד גדול בעולם היהודי . 2049 ההעפלה נהיתה הנשק הגדול — ואף העיקרי - נגד המזימה הבריטית , ועדיין ראו בה רבים מיפעל ' ריביזיוניסטי' מובהק , אף על פי שכבר החלו להגיע השיירות של 'הקיבוץ המאוחד . ' 'סבורים שהמארגנים / של העלייה הבלתי ליגאלית / הם מקורבים לריביז יוניסטים . ברם סירובה של הסוכנות היהודית להודות , שממשלת הוד מלכותו יש לה הזכות החוקית להטיל הגבלה כולשהי על העלייה , זולת ההגבלה מבחינת כושר הקליטה הכלכלי , פירושה שה"עסק" נהנה מתמיכה מוסרית מצד העם כולו . כללו של דבר , היהודימ נוטלים את הדבר לידיהם ומתעלמים מסמכות השליטונות' .-05 ° ומזימת הבריטים היו לה מתנגדים מבפנים , ובייחוד בפנים בית הנבחרים . ידידי ישראל וציון הביעו מחא תם החריפה , ובראשם הקולוניל וג'בוד , שתגובתו ( 1939 . 6 . 5 ) בבית הנבחרים בלונדון היתה קולעת ומוחצת מאין כמוה . בנאומו זה הזכיר את גורלן של הספינות ' אסתיר , ' 'אסימי , ' ו'אגיוס ניקולאוס' ( שעליה ירו הבריטים , ( ועוד , ואמר את דברו הנאמן על ההולכים בהן לשם הצלת הגוף : ' אנשים אלה הם לאמיתו של דבר עבדים נמלטים . הם נמלטו מגרמאניה , ששם מצבם גרוע מעבדות כושים . בשנות השיבעים של המאה שעברה הוצא חוק , שעבד שהציג את כף רגלו על ספינה בריטית , נעשה בעצם הדבר הזה בן חורין , ואין להסגירו לאדוניו . בית הנבחרים דן בשאלה , נחקק חיק העבדים הפליטים , והצי / הבריטי / הגשים אותו . החוק שימש להפסקת סחר העבדים בים סוף . עכשיו משמש הצי למטרה ממש הפוכה י : לתפוס עבדים אלה ולהחזירם לאדוניהם . רדיפת היהודים בגרמאניה דומה שהשפיעה על הממשלה , ובייחוד על המימשל בפלשתינה , לתת יד ולעשות ממש אותה מלאכה בזויה שהיו מבקשים מהם אדוני העבדים בגרמאניה כיום . כל רגשותיה של אירופה הלכו לעזאזל בעשר השנים האחרונות . רק לפני 18 חודשים התמרמר בית זה וכול העולם כולו על ששיבעים יהודים הושלכו אל סלע באמצע הדאנובה , בלא יכולת ללכת לצ'יכוסלו באקיה או לחזור לגרמאניה . דבר זה עורר התמרמרות במידה כזו , ששר המושבות בעצמו הציע לאנשים אלה לעלות לארץ ישראל . עכשיו עושים אנו מלאכת לא-אנוש זו : מונעים מאלה להשיג את חירותם . ' , Parliamenlary Debates ( 2049 כרך . 2002—1992 , 347 הנ אום כולו הודפס ופורסם בארץ ישראל ( תחילת יולי ( 1939 מטעם 'ברית הנוער הלוחם , המיפקדה הארצית' ( מ"ז , פ , 84 א"צ , . ( s 25 / 2091 ( 2050 'טיינזס / . 1939 . 6 . 1 עיי לזר , 'אף על פי . 357 ' , לזר הביא שם , להלן , את כתבתו של העיתונאי ניקרבוקר ( יולי ( 1939 על עשרת האלפים היהודים המשוטטים בימים כעבדים כושים ותועים בדרכם למיקלט . ניקרבוקר מנה את הספינות ו ' אגיאוס ניקולאוס / 'סנדאר , 'אסתיר' הנודדות בים , ואת ' מרמורוד , שלא ידוע על גורלה . כן הזכיר את 'אטימי ' , ' פנגאיה צוניסטרר , 'ליזל' שפליטיהן הורשתה כניסתם לארץ ישראל . ניקרבוקר הזכיר אף שמוח של ספינות אחדות שהפליגו עם פליטיהן לקובה .

מכון ז'בוטינסקי בישראל


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר