|
|
עמוד:911
יציאת דאנציג דאנציג ( גדאנסק , ( העיר החופשית , שרובה גר מאנים , שילטונה הפנימי עצמאי , ואילו מדיניות החוץ שלה צמודה לפולין , נעשתה כבר בתחילת שנת 1937 זירה להתנקשויות נגד היהודים . את דרכה של העיר קבע ראשה הנאצי , שהסית בגלוי נגד היהודים , ועשה לתחיקה אנטי יהודית בתחומי הכלכלה ולאיסור השחיטה היהודית . בעידודו התנקשו ביהודים אנשי הס"א ' ) שטורם אבטיילונג ' , פלוגת המחץ ) הנאצים , ששמו עצמם שליטים ברחובות עיר . הקהילה היהודית היתה קטנה ביחס , רק 6000 נפש . צבי הרמאן סגל , העסקן הצה '' רי , ראה שם את הסכנה הצפויה לקהילה היהודית בעיר , והעלה תוכנית לאיבאקואציה שלימה שלה , ברוח תוכניתו הכוללת של ז'בוטינסקי , אלא שראשי הקהילה לא היו מוכנים לה , ואף לא מסוגלים לדון בה . בקשריו בעיר ובגר מאניה עשה להבטחת יציאתם של מאות פליטים יהודים מדאנציג ומגרמאניה . הסכמת שילטונות העיר להרשות יציאת כל היהודים מדאנציג הרוצים בכך נשארה עקרונית ובלתי מבוצעת . סגל עצמו יצא לארץ ישראל להשתקע בה . כבר בסתיו ( 1937 . 10 . 23 ) נהרסו בעיר חיי המיסחר היהודי , ברם שאלת האיבאקואציה נעשתה חמורה לאין שיעור לסופה של שנת , 1938 כשרבו ההתנקשויות ביהודים ונשרפו בתי כנסת , וכשיצא הצו על רשות יציאה לכול היהודים עד ל . 1939 . 3 . 31 בנובמבר 1938 קראה קהילת דאנציג , ברוב מבוכתה , לסגל מתל אביב , לבוא לדאנציג לעזרת הקהילה . במשא ובמתן עם נשיא הסינאט וראש המישטרה , שהתנהל בכבידות במשך זמן מרובה , ותוך איומים ואף תוך מאסרו , קיבל סגל את הארכת המועד להיתר היציאה , וכן את מכירת נכסי הקהילה לשילטונות . לפי הסדר זה ניתן לממן הוצאות חלק גדול מעניי הקהילה . באסיפת אנשי הקהילה שנקראה לבית הכנסת ( 1938 . 12 . 17 ) הסביר סגל בלשון ברורה את מצבם ואת הצפוי לאחר גמר מועד היציאה . ועד הקהילה קיבל ייפוי כוח לעשות ליציאת היהודים מן העיר בהקדם האפשרי . ברם הניסיונות לקבל את עזרתם של המוסדות היהודיים ( יק"א , היק"ם , ג'וינט , ( 1913 עדותו , נזי"ז , תב"פ , . 52 / 1 עי' להלן הע' . 1961 הגדלים ביציאה המונית תכופה המריצו כמה וכמה מפעילי ההעפלה לקבל על עצמם אירגונן של שיירות על דעת עצמם . פאול האלר ביקש למהר ולהציל בית"רים ויהודים מאוסטריה , וכסבור היה שייטיב לעשות זאת . האלר כאילו המשיך לפעול בשם מיפעל ההעפלה של הצ"ח , ועל כך יצא עליו רוגז רב . 191- ביחס להעפלה 'הפרטית' לא היו הדעות אחידות במחנה . יוסף כצנלסון החמיר , וראה בפעילות פאר טיזאנית בתחום ההעפלה משום פריצת גדר לגבי סמכות הצ"ח , נזק גדול לשם הצ"ח וסיכון גדול למעפילים עצמם . הוא חייב את הורדת המעפילים בחוף בצורה מסודרת באמצעות אצ"ל , ברם היו בין אנשי ההעפלה שלא ראו בהורדת האנשים המסודרת תנאי לאירגונה של ההעפלה . ערי ז'בוטינסקי ראה בתחרות לאירגון העפלה 'פרטית' משום תולדת התע מולה לפריצת גבול הארץ - תופעה חיובית מבחינה ציונית . אנשי ההעפלה 'הפרטית' יכלו להרשות לעצמם יתר חופש בבחירת המעפילים , ואפילו לא מן הנמנע שהיו שהביאו בחשבון עשיית רווחים כולשהם לעצמם , הרי הם שהעזו להעלות אף קשישים וילדים ומישפחות . אף ד"ר וילי פרל , שהיו רבות זכויותיו באירגון העלייה מאוסטריה , ראה להתחיל באירגון העפלה ביוזמתו שלו , לפי שהאמין שהוא 'יארגן טוב יותר' את המיב צע המסובך . יוסף כצנלסון ראה את פרל מועל באמון , וביקש למונעו מפעולה . רק פעולתו של סטאבסקי בפולין הותרה על בסיס רשמי למחצה ( במישרד ' אומער וועלט' בווארשה , ( כדי לסייע בהעפלה לחוגים רחבים , שלא עמדו בבית '' ר וב'ברית החייל ' . ברם פעולתו של הרמאן פלש בבתו ( צ'יכוסלובאקיה , ( שהיתה בבחינת המשך לפעולה רשמית , לא הוכרה מטעם הצ"ח . כן לא הוכרו פעולותיהם של פאול האלר ושל גורנשטיין / גורן . / עם זאת נסתייעו ה'פאר טיזאנים' באנשי ההעפלה של הצ"ח . ערי ז'בוטינסקי העריץ את העוסקים במיצווה הגדולה , ולא עורר שאלות של מישמעת או של אמון , לימים העיד : ' האמת היא שכול מי שעסק בזה הקריב מזמנו , ישב בבתי סוהר , הסתכן לא מעט בכול מיני סיכונים . הזמן אז לא היה זמן של עם מאורגן . זה היה זמן של עם מתהווה , שמתארגן ' . לפי שסיכם , לא היה גורל הספינות 'הפרטיות' גרוע מגורל 'המאורגנות " . 13 ' ( 1942 ג . כהן = ) י . כצנלסון ) הודיע ( 1939 , 2 . 9 ) מציריך , שבךמנתם = / רתן = בךעמי / ייפגש למותרת עם קארפי במי לאוו וישתדל 'לסכל את העניין . היה מאוד רצוי , אם מקסים = / כץ / היה יכול ללא כל דיחוי לגשת למילאנו ופיומה . ' מ"ז , ג " ^ 4 . 2 J
|
|