|
|
עמוד:879
' שולחן עגול' בארמון ס ' ג'יימס כשפורסם דבר הוועידה שתתקיים בארמון ס' ג'יימס בלונדון 1891 כבר היה ברור מראש , שתוכנית החלוקה נפלה ללא קום , ושנציגי הסוכנות היהודית והוועד הלאומי כאילו נקראים ללכת ל'עקידה , ' שכבר לא ניתן להציל עוד משהו מתוכנית החלוקה , והשאלה המעשית היתה היאך להיאבק על המשכה של העלייה היהודית לארץ ישראל . אף בתחום זה ביקשו הבריטים להשפיל את היהודים ולהכשיל את תקוותיהם , בלבד שימצאו איזו דרך לפייס את הערבים על חשבונם של ' הציונים / שהרי 'במילחמה הבאה לא תהיה ליהודים ברירה' י . כץ , המזכיר הכללי של שילטון בית"ר , הגיב . 3 . 2 ) ( 1939 בחוזר סודי לנציבויות על התוכניות החדשות , הנושאות בחובן את החיסול הגמור של הציונות . מסקנתו היתה : 'המצב החדש מחייב את הציונות לדרכי מילחמה חדשים ונועזים , ואת המילחמה הזאת צריך יהיה לנהל באופן תוכניתי ובלי רחמים - ב ע ד העיקר , בעד הכול . גזירה אתת פחות או גזירה אחת יותר - אין לזה ערך . אמצעי המילחמה יהיו , כפי הנראה , שונים . אולם אמצעי אחד , מסויים , ימלא בתקופה חדישה זו בציונות , את התפקיד העיקרי והוא - הלחץ הממשי , ההתנגדות ה פיסית . הצורה , התוכנית ואמת המידה של אמצעי מילחמה זה — הינם נושא לחוד , שלא כאן המקום לדון בו . תפקיד זה רובץ על הנוער , ובית"ר מיועדת על ידי הגורל לייזם ולעמוד בראש . הימים הבאים יהוו , בלי ספק , את אותה התקופה בתולדות מילחמ תנו הלאומית , אשר למענה , בעיקר נוצרה בית"ר לפני 15 שנה . ' בו בחוזר הסודי ננקטה עמדה גלויה ומפורשת , שלא היתה בגדר סוד ולא נשארה בגדר סוד , שבית" ר צופייה אל העתיד בעיניים עירניות של ריאליסם והכרעה . המציאות המדינית דחפה את בית"ר ליתר זהות ואחידות עם אצ"ל , שאפילו לא היתה בית"ר שותפת לתיכנון תוכניותיו היום יומיות של אצ"ל , היתה שותפת מליאה לתוכניותיו הגדולות שבעקת הימים קריבות ובאות . ( 1888 עי' מיכתב פעמוני לשילטון בית"ר , . 1939 . 5 . 7 בהנהלת ' מוסד ז'בוטינסקי' פעלו יוניצ'מאן , משה מאעאט , חמדה גילטדי , והמוכיר : אריה קוצר ' ) התשקיף / . ( 1939 . 5 . 23 ( 1889 חוזר שילטון בית"ר , 1 1939 . 2 . 21 פקודת השילטון , . 1939 . 6 . 26 ( 1890 כץ , פקודה , 12 מיום . 1939 . 7 , 2 ( 1891 השיחות נפתחו ב , 1939 . 2 . 7 ונמשכו עד לסופו של החודש , ונתחדשו . 1939 . 3 . 17—15 לקראת 'הספר הלבן' ' השולחן העגול' לא היה קיים בוועידה בארמון , ו'שני שולחנות' נפרדים התנהלו בו , ללא מגע ישיר בין היהודים לבין הערבים . הצד היהודי — שעמדתו לא היתה מכוונת ואחידה - כבר ביקש את שמירת המאנדאט וקיום הסיכוי למנוע מן היישוב היהודי את הכורח להישאר מיעוט תמידי . הצעת הבריטים היתה נסיגה מרעיון המדינות הנפרדות , וחזרה לקראת המדינה העצמאית , המנוהלת בכוח פארלאמנט ( שיי בחר בתוך שנתיים ) ; היישוב היהודי יוקפא מיספרו עד לשליש במדינה , ואם כושר הקליטה יניח תורשה ( 1892 כ . סייקס , 'מבאלפור עד בוויך , . 184 צודק בעמדתו , שהרי 'למוסיאון בית"ר לא היו מעולם פרטנסיות להקיף את כל שטחי החיים והפעולה של ראש ביתיר . ' רמבה אף ביקש ( 1939 . 5 . 23 ) מרוזוב , שישפיע על פעמוני וימנע התפטרותו , שהרי 'כל עוד אין אפשרות של מזינת המוסדות אין זכות למוסיאון לדרוש , כי מכון ז'בוטינסקי יהווה חלק של המוסיאון יי . " קופת חולים לעובדים לאומיים התפתחותה של קופת חולים לעובדים לאומיים עודדה להגביר את הקשרים שבינה לבין בית"ר העולמית . בית"ר קראה את כל חבריה העולים להכריז על רצונם להשתייך אל קופה זו , ואחר החליטה אף להכריז על אוסף תרומות בחומר ( מכשירים וסמי מרפא ) למען קופת חולים לעובדים לאומיים . 1389 בהזדמנות זו הוסברה חשיבותו של המוסד החיוני לכול התנועה כולה - המיפעל למען בריאות העוב דים והחברים בבית"ר . בית"ר ידעה , שלקופת חולים נועד תפקיד אף מבחינה ביטחונית כאגף סיוע לאצ"ל . עם הגידול בהעפלה ועם התוכניות להעפלה גדולה אף יותר נתחדדה ההכרה , שיש לעשות יותר מקודם להבטחת בריאותם של עולי בית"ר , ולפיכך פקד שילטון בית"ר 'להנהיג לעתיד ביקורת רנואית יסודית על עולי בית"ר לארץ לכול סוגיהם - בין אם הם עולים חלוצים , או מתלמדים , או קרובים , או סוג אחר' . » °
|
|