|
|
עמוד:866
בחירת ראש בית"ר והחלטות בהתלהבות מרובה נתקבלה בחירתו של זאב ז'בו טינסקי לראש בית"ר . ראש הישיבה , מנחם בגין , קרא : 'אדוני ראש בית " ר . כיושב ראש הישיבה הנני מתכבד להודיע על בחירתו בתור ראש בית"ר . בית"ר העולמית לסניפיה וקנניה , על מתנותיה ודגליה - לפקודתך . ' ! וראש בית"ר השיב : 'אשרת ברוח הנדר * הבית"רי . הנני מודה לכם על הכבוד . ' הגיע זמנם של דו"חות הוועדות השונות וקבלת החלטות . הוועדות היו חבריהן מיוצאי ארצות שונות , ולנציגי ארץ ישראל מישקל מיוחד בייחוד בוועדות השתיים - הוועדה להכשרה הגנתית ( מארץ ישראל : כצנלסון , קוצר , יצחק האלבורט , בן אליעזר , ( והוועדה לגיוס ( מארץ ישראל : כצנלסון , רוזנפלד , גראביץ , קוצר , יוניצ'מאן , מחנאי , בן אליעזר , גולד , האלבורט , ( וכולן הורכבו שלא לפי מפתח של סיעות או זרמים . הנציגים שייצגו את 'האקטיביסט' או את 'המאכסימא דבר י תשובה והסבר אייזיק רמבה , שבא להשיב למתווכחים , בשם שיל טון בית"ר , הסב את תשומת הלב לפעילותה של התנועה בכיוון המדיני . השילטון הוא שיזם את היצי אה מן ההסתדרות הציונית הישנה . השילטון פרץ פרץ בחומת סין של הסוכנות , ובזכות הלחץ של בית " ר קיבלו כמה נציבויות של בית"ר סרטיפיקאטים בלי 'קאנוסה' ובלי התחייבויות . גם את העלייה הבל תי רשמית יש לזקוף לזכותו של השילטון . השילטון יצר קונטאקט חי ופעיל עם רוב הסניפים בעולם , כשאף בפינות נידחות קיימים כבר קנני בית"ר . נעשתה פעולה תרבותית עצומה ונתפרסמה סיפרות ונערכו סימינאריונים . המיגבלות שבפעולתו של השילטון הן תוצאה של חוסר תקציב מינימאלי ושל הרישול מצדה של התנועה גופא . חודשיים ב"אבא אחימאיריזם , " או שעזבו את בית " ר , או שנשארו פטפטנים ... רוצים במרד , בגדולות , ולא יודעים במה להתחיל . והלא המרד היותר גדול הוא רעיון הלגיון , ששכחו עליו . כל כינוס צריך להתחיל בלגיון . זהו המרד . כל מה שעשינו עד עכשיו — אתחלת הלגיון הוא . יש לנו אידיאולוגיה של תמיד . התנאים משתנים , משתנים גם האמצעים , אבל דרך אחרת מדרכה של בית"ר איננה . דווקא היום דרוש לחזק את בית"ר , את אירגונה . אין דרך אחרת מזו שהתווינו לפני חמש עשרה שנה . מוטב שנעזוב את הפילפוליסטיקה ונעבוד , כדי שלא תשתלט אנדרלמוסיה באירגון בית"ר ... דרוש להתחיל בדברים פעוטים . גם הדרך לגרדום הינה בעבודה יום-יומית . בך יוסף עשה בקנו את כל המלאכות הפשוטות . ' שמשון יוניצ'מאן , אחרון המתווכחים , יצא ב דברי משא גדול על מהותה של בית"ר , ובכללם דברים של תגובה לרוח המהפכנות החדשה המחפשת לה דרך בבית"ר . הוא הבחין בין דרכה של התנועה לבין דרכם של יחידים בה : 'איני שומע בדבריו של בגין חריקת דלת . אני שומע בהם קולות בשורה למהפיכה , ולמרד העברי ההולך ובא , ואני רואה בהם את הרקע , שעליו התחוללו האיפוס והטראגדיה של ראש פינה . השאלה היא , כלום כבר הגיע הזמן לשמוע דברים אלה . י דבר אחר הוא : גישתה של בית"ר מלה לדברים אלה . התנועה צריכה להיות קרירה ואיתנה ... חלילה לה להעמיד את כל עתידה ותקוותיה על קלף אחד . אסור לה ללכת בדרך המפלה , שבסופה בטוחה היא , כי אין עדיין יורש לתנועתנו . היחיד הבית"רי . י — דבר אחר לגמרי . לו מותר לצעוק מרה , כשם שמותר לו להעמיד את הכול על קלף אחד . לו מותר להקריב את חייו . ייתכן שאין היגיון ועקביות בדברי , ואסור בתנועה המבוססת על מישמעת ברזל להביע רעיונות כאלה . אך מרגיש אני בכול רמ"ח אברי שהצדק אתי הוא . בגדוד הגליל שלטה מיש מעת ברזל , כמעט בית ספר צבאי ... מפקד הגדוד היה קר מזג וחייב להתחשב באריתמיטיקה היבישה . הוא חייב היה הכול לשקול ולמדוד , אבל היו יחי דים בגדוד — כבר שיבעה חדשים לפני "מעשה השלושה" שחשבו : אולי צודק הגדוד , אולי הצדק עם המפקד ; אנחנו — איננו יכולים לשתוק עוד ... עלינו הוטל להביא את הקורבן הגדול . הבחורים הללו לא דיברו , לא ניהלו תעמולה , לא פירסמו ברבים את מחשבותיהם . הם החליטו ועשו , ורק ברגע האחרון עלה בידי לדחות את הטראגדיה לחצי שנה . יש מיקרים , שהיחיד מפר את המישמעת בהקרבה הגדו לה ביותר . כזו דרכו של יחיד . אחרת דרכה של התנועה . לפי שעה הדרכים הללו מקבילות הן , אבל בעתיד ודאי ייפגשו וייצטלבו . בית"ר מוכרחת להישאר תנועה כבירה , שהיא הכול רוצה והכול יכולה ; מוניסטית וסוברינית ... כשם שאין ציונות אלא ציונות גדולה , כך אין בית"ריות , אלא בית"ריות גדולה . לא רק חייל , לא רק פועל , לא רק מהפכן , לא רק סולל - אלא הכול ביחד . '
|
|