|
|
עמוד:860
( ב ) תיבות וחינוך ופוליטיקה ש ל ו ס ב ר ג , שפתח בוויכוח הכללי , תבע אירגונן של הפלוגות בגולה קודם לעלייתן , ביקש להעמיד את העבודה התרבותית בגולה על רמה נאותה , כדי להבטיח את כיבוש הנוער בימים , ש'השמאליות אוכלת את נפש העם . ' הוא התמרמר על חוסר סיפרות בית"רית , ו'בכלל אנו נעדרים סיפרות משלנו . כשרוצים להציג מחזה בעל תוכן לאומי , אין כזה בנמצא . ' ... דרש עיתון יומי , בית דפוס עצמאי , וכיוון שיעניין ההדר הוא עדיין מושג מופשט - צריך להוציא ספר עזר , שידריך את הבית"רי ברוח ההדר . ' מנחם ח ו דורובסקי / סבידור / ( פולין ) טען , שלא היתה התקדמות במידה הרצויה בעניין העיברור , ושאל : ' כמה בית"רים נדרו את הנדר הבית"רי , מבלי שידעו עברית ? r לעניין הזנחת ההשלטה של הלשון העברית ואי ההוצאה לפועל של החלטת הכינוס על בחינות בלשון חזר בוויכוח יעקב פארשטיי / תבין / ( פולין . ( משני צדדים הודגש ההבדל שבחינוך הבית " רי כנגד הקו הפוליטי הצה"רי . ישראל אפשטיין ( פולין , ( שדרש הקמתה של מחלקה אחת לחינוך , מחלקה שתרכז כל המיקצועות הן בתחום ההשכלה והן בחינוך הצבאי , אף קבע , ש'עד היום היתה בית '' ר קשורה בהצה"ר . / עכשיו / יש להטות את חינוך הבי ת"רי ולחנכו להיות חייל עברי , חייל ואזרח . ' לפניו טען שמואל ביל ו ך ( פולין ) טענה תקיפה לגבי הדרגה הראשונה של עבודת בית"ר : 'בבית"ר הצעירה מכניסים יותר מדי פוליטיקה . לנוער העברי אין חוש הנערות , כי מילדות מתעסק בפוליטיקה . אסור לתת לצעיר להתפלסף על מארכסיסם ופאשיסם . את הצ לה צבאית מיידית , חיווה דווקה איש הפלוגה , בתקופת שירותו , בן ציון גראביץ ( ארץ ישראל . ( לא די בשינוי השם 'גיוס' לשם 'שירות , ' כפי שהציע אורי קרין ( קראנצמאן , פולין ) שהרי 'לשבת בהרצלייה ולקטוף תפוזים — אין זה גיוס . ' בקיצוניותו בא עד כדי להציע את חיסול הפלוגות ואת חיזוק בית"ר הארץ ישראלית בכללה . את הצעתו נימק בתמורה שחלה בארץ : 'היה לפנים תפקיד לפלוגות - כיבוש העבודה , אולם כיום אין התפקיד הזה . בעייה זו פותרת הסתדרות העובדים הלאומית . היום מדברים כבר לא על כיבוש עמדות , אלא על הפלוגה כעל בית ספר צבאי , אלא שכנראה שדבר זה יישאר רק החלטה , שהרי הפלוגה מקשה על הלימוד הצבאי ועל ההכנה הצבאית . צריך אפוא לחסל את הפלוגה כיחידה כלכלית . במקום פלוגות יש לשלוח לכול המקומות מטיפים ומדריכים , וצריך שלקראת היום הגדול יהיו מוכנים כל הבית"רים , ולא רק אנשי הפלוגות . שום תנועת שיחדור לא קשרה את אנשיה בשאלה הכלכלית . דיברו הרבה על פלוגת הכותל . לדידי , ראויה הפלוגה רק משום התעמולה שעשינו למענה בחוץ לארץ , שהרי מה היא ז - אנשיה הול כים בלי נשק , וצריכים לברוח כשיורים בהם . חושבני , שאילו יצרו קן חזק בירושלים , היה יבול לקבל על עצמו את תפקידי הפלוגה . אם יש צורך בפלוגה באיזה מקום שהוא , הרי אפשר ליצור אותה , אבל לא כמטרה בפני עצמה . חוששני , שמיסגרת הפלוגה מחסלת את הרוח המהפכנית של החברים . קודם היה הבית"רי מתנגד להתיישבות , עכשיו , כיוון שנכנס לפלוגה ויש לו אינטרסים כלכליים , הוא שמח בהת יישבות . מלבד זה , מיסגרת הפלוגה אינה נותנת אפשרות של עבודה חשאית , שהרי לפלוגה נכנסים כל הבית"רים המתגייסים . ' מקורה של קיצוניות זו ידוע , ואף חדצדדיותה ידועה : מצד אחד לא יכול אפילו קן חזק לבוא במקומה של פלוגה בשירות , ומצד שני קיימים אינטרסים כלכליים אף ליחיד ולא רק לפלוגה , וליחיד במועדיו — ודאי במידה יתירה על החבר בשירותו בפלוגה . הפלוגה , שבאורח טיבעי היתה מעין קוראת לבולשת בעצם קיומה , היה בה נם כולשהו מן החיפוי לאחרים , ומעשים לא מעטים נעשו יותר אפשריים בזכותה , כ'קולטת רעם . ' במקומות יישוב קטנים קשה היתה הפעולה החשאית בכלל , בייחוד באווירה עויינת . וכמובן לא מוצה העניין על כל צדי צדדיו . מידה מסויימת של ביקורת בדברי גראביץ מוכן היה לקבל זלמן לוינברג ( לאטביה ) בלא לקבל את מסקנותיו הקיצוניות , ואילו ערי ז ' ב ו ט י נ ס ק י ( נציב , ארץ ישראל , ( האחראי למעשה לכול חזית הפלוגות , לא התייחס אליהן כלל , וטען שאי מציאת סיפוק הנפש אינה צריכה לערער את ערך הפלוגות כמוסד בבית"ר , והקושי הנפשי לעבוד בפלוגה ודאי גדול הוא למתנגדים לגיוס , כשם שקשה ההתאקלמות בפלוגה בייחוד על בעלי התפקידים . הוא ציין , שלגיוס מתנגדים ה'מאכסימאליסטים , ' המחייבים בית ספר צבאי מושלם , והגיב / 'הם צודקים בהחלט , אולם אם כן מוכרחים הם לתמוך בראש הכול בכסף ביצירת בית ספר כזה , ואז לא יהיו הפלוגות שקועות כל כך בדאגות כלכליות . '
|
|