|
|
עמוד:857
לזכר שלמה בן יוסף בישיבת ערב מיוחדת הועלה זכרו של הגיבור העו לה לגרדום שלמה בן יוסף . את הישיבה ניהל יוניצ' ( 1268 לתוכנית וו התנגדו המגוייסים עצמם , שראו בשיטה ימין כופר נפש שמשלם בעל הון כדי להסתלק מחובת גיוסו . הנציבות היתה אנוסה להניח לתקנון זה . ' אותה תוכנית קבעה , שחלק מריווח הפלוגות יושקע במחנות לימוד , שכול מגויים יצטרך לשהות בהם שלושה חודשים . נעשתה התחלה ' וסידרנו שני מחנות . ' הנציב שיבח את עזרתו של משה שטיין ' ) הוא מוסד . ( ' על השאלה החברתית - זאב ז'בוטינסקי הרצאה גדולה בנושא הבעיות החברתיות , הירצה ז'בוטינסקי בכינוס כהרצאה אידיאולוגית מרכזית . בנושא זה כבר דן - ויותר מזה : רמז - בהרצאות , במאמרים ובמיכתבים הרבה . בהרצאתו המקפת כאילו סיכם את סוגיות מישנתו , והניח טיוטה להכנתה של מישנה סדורה , אחר שהסביר שאין בה משום סתירה לרעיון היסודי של 'חדנס ' . לא לראשונה , ולא לאחרונה , הוכיח ז'בוטינסקי עד מה כואב לו מצבם של האביונים , שהסוציאליסם לא פתר ולא יפתור את בעייתם . מרוב טרדות הזמן והמאבק הקשה בארץ ובגולה לא יכלה בית"ר להיפנות לבירורים ולדיונים בבעיית הקשה , שפיתתנות קלים לא היו לה . על בית" רארץ ישואל - ערי ז'בוטינסקי ערי ז'בוטינסקי , נציב בית " ר בארץ ישראל , הירצה על בית"ר ארץ ישראל ועל פלוגות הגיוס . את תפקידו , עם מינויו באבגוסט , 1936 אחר שבמשך חודשים אחדים לא היתה קיימת נציבות בארץ , ראה בייחוד בהחייאת הקננים , בשבירת שילטון הסוכנות , ובהחייאת הפלוגות , שהיו קרובות להתחסלות עם סיום שירותם של מגוייסיהן . " אחר התלבטויות , שנמשכו שנים לא מעטות , בוטל המצב , שאושר בכינוס קראקוב - המצב של פלוגות הגליל שמישטרן קולקטיבי , לצד הפלוגות בשפלה שמישטרן קואופיראטיבי — ושעליו נתפתחו ויכוחים בדברים שבעל פה במועצות ובדברים שבכתב בעיתונות הבית '' רית . 'כיום יש בכול הפלוגות מישטר קולקטיבי , שכן נוכחנו לדעת , שמישטר קואופיראטיבי גורם לקורופצית פנימית עמוקה , לגירעונות ולחוסר מישמעת ( כשהחבר מעוניין לשבת בפלוגה זו או זו , ולעבוד עבודה זו או זו ' . ( דומה הדבר , שהתפתחות זו באה כאילו מאליה , וללא התערבות מגבוה . ערי ז'בוטינסקי לא בא להביע דעה עקרונית על מהותה של מיפקדת הגיוס , אם זו צריכה להיות מוסד ' עולמי' 'שילטוני' או ברשות נציבות ארץ ישראל ומוכן להניח , שאומנם צריכה להיות מוסד שילטוני . אלא שמיפקדת הגיוס נהיתה למעשה למחלקה בנציבות , ' וכיום אין אפשרות להפריד בין שני המוסדות ' . עם שהסביר את נימוקיו למתן הפקודה על גיוס החובה לבית '' רי ארץ ישראל מסוף שנת , 1936 הדגיש בייחוד את אופיה החינוכי . בית"רי ארץ ישראל המעטים שהתגייסו , עם המגוייסים שהתנדבו לשרת עד י" א באדר , הספיקו , 'כדי להציל את הגיוס עד לזמן שבו חידשנו את העלייה ' . בחובת הגיוס על בית " ר בארץ ישראל לא ראה מניעה להמוניותה , אלא להיפר : 'כל מה שתרבה לדרוש מאנשיך , כן ירבו לתת . תנועה שאינה מתווה את דרך החיים לחבריה , תנועה שאינה דורשת - תנועה זולה היא ומתייחסים אליה בזול ' . הצעת התקנון שהוצע בשמו , ושותף לו לובוצקי , פרשה צורות מרובות ושונות לגיוס הבית"רי , ולא מנעה ייסודן של פלוגות בעיר ובעבודות נותנות ריווח , עד כדי סיכוי להשתמש באמצעים הכספיים מדיווחי הפלוגות לפרנסתם של מוסדות התנועה . 1868 על השאלה 'מה עשה הגיוס ן' השיב בסוף דבריו : ' לי נדמה , שהגיוס הוא אבן הפינה של כל הישגינו בארץ . בלעדיו לא היתה יוצאת תנועתנו מתחום שלוש הערים הגדולות . בלעדיו לא היינו יכולים להקים הסתדרות עובדים לאומית . בלעדיו לא היינו מצליחים לעשות את המהפיכה , ששיחררה אותנו מהשפעת הסוכנות' / נתכוון להמשך קיומו של אצ"ל , לאחר הפילוג בשנת ... / 1937 המשכת המסורת של התקיעה בשופר לייד הכותל המערבי . רוח הגיוס חינכה דור של אנשים , שכול תנועה בעולם יכולה להתגאות בהם : רבינוביץ' ורוזנצווייג / פצועי פלוגת הכותל , / אלטמאן , ז'וראבין ושיין , המגוייסים שנפלו במערכה , הבית"רי מראש פינה ... הגיוס הוא עובדה קיימת ... הגיוס הוא היסוד של הצבא העברי בעתיד . בגיוס טמונים שורשי אופיו של צבא זה . ' ... ( 1867 בהרצאתו עמד על השוני שבעבודת בית"ר בארץ ישראל כנגד העבודה בגולה , שבגולה מכשירים לארץ , אבל מה בארץ ישראל — - 'בית"ר בית ספר — ? כל ילד בארץ ישראל לומד בבית ספר עברי ציוני . הכנה לגדוד העברי — ? בסוף הקייץ הה 1 א הכול דיברו על הקמת גדודים , וכול ילד ברחוב ידע , שבית '' רים לא יתקבלו לשם . בית"ר צבא — 7 צבא הנותן לרצוח ולשחוט יהודים ... ? תוך ימים אחדים התפקדו 100 ו חברים , ובתל אביב . 550 — אחר שנה בנזיסדר הנוער הלאומי — כבר . ' 900
|
|