|
|
עמוד:842
ת"רית וניצול מידת הפאטרינאליות של ראש בית"ר — ניצול לרעה . צריך הדבר לשערו , שאילו נתעכבה התחלת המילחמה העולמית , היו ה'תאים' דוחפים לפילוג בבית"ר , בלא שהסכמים פורמאליים יוכלו לגשור עליו . 1844 לא היה שום קושי אידיאולוגי או מעשי להגביר את ההכשרה הצבאית בתוך בית"ר גופא , ואילו מצד אחר לא היה בכוחם של ה'תאים' לזרז את קצב עלייתם של חבריהם קודם לעלייתם של סתם בי ת '' רים . מסתבר , שעצם הלהיטות ל'תאים' באה אליהם בייחוד משום חשאיותם — חשאיות יתירה בתורת שיטה , ואולי אף ללא הכרת מבחינת השילטונות בגולה . אותה חשאיות בגולה היה לה ממש במשך תקופת זמן רק כלפי שילטונות בית"ר — כלפי הנצי בות בווארשה . מכוחה של חשאיות זו זכו החברים במחתרתם בתוך בית"ר באשליה , שהם טובים מן האחרים , והם קרובים יותר למלא תפקידם המילחמתי , הצבאי , בארץ ישראל גופא . אצ"ל המחודש נראה בעיניהם של הללו מעין בית '' ר עילית , הנותנת תוכן ממשי ותוכנית עבודה ממשית אף לבוגרי בית"ר , לאנשי ה'אוצרוף , שאינם מוצאים עניין מרובה בעבודתם הסדירה לא בבית"ר גופא ולא בהצ"ח בכלל . מצד אחר ביקשו ה'תאים' לקיים מגמה זו בדרך הבחירה של 'הטובים שבחבורה . ' הללו הלכו לבתי הספר ולקורסים של בית '' ר , ויוזמי ה'תאים' נתכוונו לבחור את ה'טובים' שב'טובים' בבית '' רים , שאינם מסתפקים בעבודת בית '' ר הגלותית ושוחרים נלהבים לאצ '' ל בארץ-ישראל . " ( 1644 הטיעונים על החשיבות שבברירת חברי אצ"ל מתוך חברי בית"ר כבר בגולה , כדי להבטיח את הצטרפותם לפעי לות אצ"ל בארץ ישראל מייד עם עלייתם , וכן על הכורח שבסודיות ההתגייסות , לא ניראן לאישי בית"ר נימוקים מספיקים לייסודם של ה'תאים . ' בביח"ר הניחו , שבעיית היסודיות' אינה מיכשול גדול ואילו 'ריוות הזמן' שבהצטרפות לאציל אינו שקול כנגד נזקה של בית"ר בגולה . אברהם שטרן ביקש , שבית"ר תספק חבריה לאצ"ל , ומה שיעשו באציל אין זה עוד עניינה של ביח"ר ( מ . כץ . ( ערי ז'בו טינסקי , שהיו לו מגעים עם אברהם שטרן בווארשה , ראה את התנגדותו והתנגדות חבריו להצ"ח ולראש בית"ר . ערי היה מלא התמרמרות , וכתב לאביו , ששטרן מכנה את אביו בכינוי 'הינדנבורג' / הגיניראל הזקן שהיטלר מינהו לשמש נשיא גרמאניה . / ראש בית"ר הרגיעו במיכתב , שעליו חתם : ' שלך הינדנבורג' ( עדות מ . כץ . ( הילל קוק העיד ( מי"ז , תב"פ ( 33 / 14 על עצמו , שהיה המארגן הראשון של אצ"ל בגולה , אחר שלא היה תיאום עם בית"ר , ואפילו ניגוד ביניהם . 'נולד הרעיון , שכדאי היה שהאנשים ייכנסו לאצ"ל כבר בחו"ל ויעברו הכשרה צבאית מםויימת / וכך הוקמו ' תאים מחתרתיים בתוך בית"ר' 1 'פרופס , בגין , כשהם הת עוררו הם מצאו , שכול בחור מעל גיל 18 בבית"ר היה למעשה חבר האצ"ל . זאת היתה מחתרת נגד , ובלי ידיעת ההנהגה של בית"ר . ' על בגין העיד , שהיה 'אוהד העניין ' , אבל פרופס היה 'מתנגד חריף מאוד . ' עדות זו מופלגת כמעט בכול פרטיה . ( 1845 והודה ד"ר ישראל שייב / אלדד : / 'בהתנגשות בין בית '' ר לתאי האצ"ל , נטל האצ"ל על עצמו , באשמת גונ דארים ומדריכים שליחים מארץ ישראל , את התפקיד לדחוק את החינוך הרוחני ל 3 ינות בםלניות יותר . במחנה בית"ר אחד של קן וילנה קויימו חיים כפולים : כעשרים בחו ריס ובחורות קיבלו הדרכה צבאית , ראו את עצמם כ"אריסטוקראטים" והביטו בזילזול ולפעמים גס בגסות על החלק השני , בו לימדתי אני "פשוט" תנ '' ך ושירי אורי צבי גרינברג . ולא מצאתי הצדקה לכך , למרות כל קיצוניותי בהשקפה הפוליטית . נשאר בי טעם לפגם , שחזר ועלה בי שוב כעבור זמן כאשר נדרשנו , מנחם בגין ואני , בבית נציבות ביתיר בפולין , לקפוץ דום בפני מי שהיה אז נציג האצ"ל בפולין ... הרגשתי ... טעם לפגם כאשר נצטווינו לעמוד 1 ובו לא בפני אדם , כי אס בפני תואר' ' ) מעשר ראשון' יד—טו . ( דומה , שהזילזול בעבודה התרבותית לא היה הצד החמור שבהקמתם של ה'חאים . ' אצ"ל בפולין נסתייע בגל המאכסימאליסטי האחימאירי בקרב הנוער , אלא שלא עלה על גל זה . שייב ציין ( שם , טו , ( שבמועצה עם אחימאיר ומאכסימאליסטים בווארשה 'היתה שם חריפות רבה , מרירות רבה , ציחצוח חרבות רב . דגל לא הונף , גם אלוהים לא היה שם . ' עי' עדות דויד יוטאן לבנארי . את המצב הכללי בקרב הנוער היהודי בפולין ערב המילחמה העולמית , ובכלל זה — בקרב בית"ר , תיאר בלשון נמלצת ד"ר ישראל שייב / אלדד : / 'ובערים ובעיירות מסתובב נוער , אונים מהלכים באפס מעשה . אונים מתנוונים . או קישקוש בקופסאות קרן קיימת או שבירת קופסאות קרךקיימת . קונגרס ישן וחדש ופטיציות ועוד פעם בחירות . מהלכים בחורים ובחורות בחו צות ... אש בוערת בהם והיא אוכלת בבשרם , כי בשר אויבים לא ניתן להם . בלאטרון / במחנה המעצר / למדנו אחר כך את המונח "קםדרה , " זה הטיול מסביב לצריפים במתנה עצורים , ו '' קסדרה , " זו היתה עשירה ומליאה מול אותן " קסדרות" אין סופיות שעשה הנוער היהודי בערים ובעיירות מסביב לקננים של התנועות למיניהן , בין גשר לכנסייה , בין השוק לכביש , בין תחנת הרכבת לקולנוע . הסתובבו הסתובבו רבבות צעירים , עוד הדם בעורקים כי טרם נשפך במילחמות פולין ורוסיה , עוד השרירים חזקים כי טרנז הורזו ברעב ובחגיפה , עוד נשימות עמוקות להם וריאות עשת , כי טרם היו הגאזים , מסתובבים מסתובבים רבבות ורבבות ידיים מתנופפות בבטלה , בחיבוקי אהבה שמתוך שיעמום , בוויכוחי שינאה שמתוך ריקנות . קנני בית"ר עברו את שיא התפתחותם . וכי כמה זמן אפשר להחזיק במתח מהפכני של הנפש ובסיוף מקלות או כתיבת פטיציוח של הגוף ? ורעב ודלות בעיירות דוחקים אף הם . אילמלא הנס של מישפטי הטרוצקיםטים ברוסיה , אין ספק שאלפים אלפים מטובי הנוער היהודי צמאי המטשיגז והגאולה היו מצטרפים
|
|