|
|
עמוד:802
עם הציד הבריטי על המעפילים הממשלה הבריטית ביקשה למגר את ההעפלה לארץ ישראל , וכסבורה היתה שיהא ביכולתה להשיג את תכליתה תוך זמן קצר ביחס , אם רק תנהג בחומרה יתירה . לתכליתה ביקשה עזרתן של מדינות המעבר לארץ ישראל . מרגלים , בלשים וסתם מודיעים עמדו לרשות חברי טים הן בארצות המוצא של ההעפלה לארץ ישראל והן בארצות ההפלגה באגן הים התיכון . הממשלה הבריטית לחצה על מדינות המעבר , שלא יניחו ליהודים לעבור בהן , ואף כשהבטיחה הממשלה היוונית שלא תרשה עוד למעפילים לעבור , אלא שיונח ל 75 ו המצויים כבר ב'ארטמיסיה , ' לא היתה הממשלה הבריטית מוכנה להשיב בחיוב . את התשובה מסר ( 1938 . 7 . 25 ) שר המושבות מאלקולם מאקדונאלד , בניגוד לדעת תת שר החוץ הבריטי עצמו . הלחץ ביוון היה תוקפני במיוחד , והבריטים העלו טענות נגד קריבו שיין , עד לגירושו ולאחר מכן . עיקוב מלא נעשה באוסטריה , ולא רק באמצעות צירות ארצות הברית , אלא אף בעזרתם של מקורות יהודיים . נציג ארצות הברית מסר ( 1938 . 6 . 21 ) הודעה על העברת 360 בני הגזע היהודי לחוץ לארץ , באישורו של מרכז הדיוויזים של ה'גיסטאפו , ' והרי יש בכך כדי לעורר חשד של נימוק פוליטי , והוא להביא את הבריטים במבוכה . באישור אותו מרכז הועברו 7500 לי"עו , וכן סך של 300 שילינג אוסטריים לגולגולת ששולמו מקופת הקהילה . קונסול ארצות הברית הודיע על פרופיסור נורמאן בנטביץ' שבא כשליח רשמי למחצה מלונדון ודן בהעפלה ואף מחה נגדה , אלא שלאחר שיכנוע מרובה מצד אישי ההעפלה הסכים בנטביץ' להימנע מלהודיע על כך לשילטונות הבריטיים י . ( 171-4 משום טעות בזמן שנקבע לא התקשר שליח אצ"ל ( רוזן / בן עמי (/ עם כץ ונגרמו קשיים יתירים להפלגה . בהתערבות ראש בית"ר נתחדש הקשר בין כץ לבין רוזן וטאגאנםקי / הררי , / והשיירה הגיעה בסדר ובשלום אל החוף . עם הפעי לים לאירגון השיירה בפיומה היו פאול האלר , וילי פדל , אלחנן פו נינזונסקי ( מנהל מחלקת העלייה בנציבות בית"ר בווארשה . ( חנניה דייטל עלה על הספינה בהסתר . רק מש הגיעו המעפילים לארץ ישראל ( אוקטובר ( 1938 נחה דעתו של ראש בית"ר . ( 1715 לדעת הקונסול לא סייעה הקהילה לשיירה , אלא זו הספינה 'דראגא' א' עם סיפוח אוסטריה למימשל היטלר בטלה האפ שרות לרכז בווינה את המעפילים מפולין ומהארצות האחרות . נוסה לעשות את פיומה , עיר הנמל האי טאלקית , ( זו ריאקה של היוגוסלאבים , ( מקום ריכוז , אחר שהובטחו ויזות מעבר בחסדו של נציג איטאלקי בווארשה . בפיומה עזר חנניה דייטל , בית"רי יליד המקום וקצין בצבא האיטאלקי , לפרופס , ולמרדכי כץ , שעסקו בשיירת בית"רים — 140 ) מפולין , צ'י כוסלובאקיה ואוסטריה . ( ברם ענייני ההפלגה נסתדרו בקשיים יתירים , אחר שנותק הקשר שהיה עם משה גלילי . במשך שבועות לא ניתן להשיג ספינה , וכץ נתחייב להשתהות בפיומה ולטרוח שם ובמקומות אחרים בעניין השיירה המצפה במשך שבועות . רק אחר חודשיים הושג הסדר ביחס לשכירת ספינה ' ) דראגה' — דגלה פאנאמי ) בעזרתם של יהודי המקום . "" עם הספינה 'דראגה' נשכרה עוד ספינת דייגים 'ארטמיסיה / שאליה הועברו נוסעי 'דראגה' במרחק של נסיעת יממה מחופי הארץ . מצד שני ' ) כל דכפיך ) היה יותר ויכוח עקרוני ממעשי . שיטתו של יעקבי הכריעה וקבעה , שלא ניתן , מטעמים הומאניטאריים , כלל להתאדש לעלייתם של פליטי חרב ורעב . הנקל להבין , שלא היתה כלל אפשרות אלא לנהוג בעניין זה של בחירה מינהג של פשרה , לכאן או לכאן , לפי התנאים המיוחדים במקום ובזמן . הבית"רים נתחייבו מתחילה בתשלום מוקטן , וחסרי אמצעים שבהם לפי אישור מפקדם הותרו לנ סיעה חינם . כוונת אצ"ל היתה להגביר באמצעות עלייתם של הבית"רים את שורות אצ"ל — חיילים למילחמה . ע" עדויות גלעזר וזרז'בסקי . לפני אירגון השיירה הרביעית נתגלה קושי בכושר הקליטה של הפלוגות המעטות , וכץ הודיע ( 1938 . 3 . 8 ) ליוניצ'מאן , שאם יעמוד בפני ברירה של קיצוץ בהעפלה או בהעפלה של מי שאינם מועמדים לפלוגות , 'ספק גדול' אם יוותר על האחרונים . מהמועמדים שלא ימצאו מקומם בפלוגות היה מוכן לבקש סכום השתתפות קטן יותר בהוצאות . ( 1713 עי' מיכתבו של גלעזר ( פראג , ( 1938 . 10 . 14 לנשיאות בלונדון . מ " ז ג . 2 / 11 / 4—4 הכורח בהמשך פעולת ההעפלה , בלא גלילי , ובייחוד הלחץ של הנדחקים לצאת מווינה , ולחצם של פליטי אוסטריה והסודטים בצ'יכוסלובאקיה ( בברנו 1500 — איש ) x a חייבו את 'מקסים' / כץ / לצאת מלונדון ולהשתהות חודשים אחדים בצומתי העצבים של ההעפלה . שבועות רבים ישב בפיומה / ריאקה / במא מציו להשיג ספינה ולהבטיח את הפלגתה בתנאים מסתברים . כץ נטרד מעבודתו בשילטון בית"ר , ולא יכול להיפנות ולצאת ללונדון ולווארשה להכין את הכינוס העולמי השלישי . אף לא הספיק להגיע לפתיחתו .
|
|