|
|
עמוד:736
אצה הדרך לתלייה לא הונח למעשה ג ' סטה , ולא ניתן לאמא הדוויה בפולין להיפרד מעל בנה . לא הונח לרב הראשי לרי"ה הרצוג , לנסוע לעכו ולומר 'וידוי' עם בן יוסף , וכך אף לא לרב מחיפה . אף לא הותר לרבנות חיפה להיות נוכחת בשעת התלייה . רצח הצעיר בן יוסף לפי החוק הצבאי היה בבחינת צו קאטיגורי ובהול למימשל , ולא ניתן לעכבו בשום נימוק שבעולם . מפסוקיו האחרונים של שלמה בן יוסף בן יוסף השתקן המופנם , היתה דעתו חריפה עליו . המוות שהתקרב אליו מיום ליום לא מצאו נבוך , אלא מרוכז אף יותר מכרגיל במחשבותיו , מהן מיצה את עיקריו וחישל את חיציו הרעיוניים בפסוקי סיסמאות אומרי כל : - 'אני הולך למות , ואני בכלל לא מצטער . מדוע ו מפני שאני הולך למות בעד ארצנו — . ' 'מחר אני הולך למות , למרות זה אני שמח . מדוע ן כי עשר שנים עבדתי בשביל רעיון הנשגב בשם " בית"ר . "' — 'למות או לכבוש את ההר . ' - 'למות , נגד מולדת , זה אפס — . ' 'מה זה מולדת - ? זה דבר שבעדו כדאי לחיות , ללחום וגם למות - . ' 'עבד הייתי לבית"ר עד יום מותי — . ' 'אלה ש"רוצים" יותר טובים מאלה ש"יכולים - . " 'אני מאמין שאחרי מותי לא יבליגו . ' — 'תל חי , חברים ! אל תפחדו . אני אמות כמו בי ת"רי עם שם ז'בוטינסקי על שפתי . ד"ש לשיין ולז'וראווין . תל חי — . ' 'חושבני , שאיני ראוי לכבוד הזה — להיות היהודי הראשון המומת על ידי המלכות בארץ ישראל . ' לאמו הורתו החביבה עליו כתב ... ' : ( 1938 . 6 . 7 ) אני מייעץ לך , שתשתדלי ככול האפשר שלא להצטער על זה , ושתתאמצי לשכוח אותי , ואם תזכרי בי , תתגאי בי , כי בנים יהודים אחרים גמרו את חייהם באופן הרבה יותר מחפיר וטראגי . אני מצדי מתגאה מאוד , ומקבל את הכול בכבוד ובלב שמח ... לא תדאגי לי , כי גם אני איני דואג כלל , ואני שמח בחלקי מאוד מאוד . ' ואף במיכתבו זה לא מנע עצמו משלוח 'ברכה מיוחדת לקן בית"ר לוצק . אני מצטער מאוד , שאיני יכול לכתוב להם לחוד . אחרים כבר יכתבו להם בשמי . אני בטוח שהם יעבדו עוד יותר ויותר בעד רעיוננו הנשגב ששמו : מדינת היהודים . תל חי בשבי לם . ' ( 1554 ש . רוזנפלד , 'המדינה . ( 1938 , 7 . 29 ) , ' לנחם אותי . אין אני זקוק לתנחומים . ברגע שיצאתי לפעולה ידעתי מה צפוי לי . אראה לעולם , כיצד מת בית"רי על הגרדום . אל תפחדו : לא אבייש אתכם . תגידו לחברים , שימשיכו בדרכי , ואני בטוח שימשיכו , ורבים מהם יגמרו את חייהם כמו שגמרתי אני , אבל הדרך הזאת מובילה לגאולה . אני יודע , שרבים אינם מסכימים לנו , וגם אינם רוצים להבין אותנו , אבל יבוא יום ואלה האנשים יקימו לנו מצבות זיכרון ברחובות , ושמותינו יירשמו בדפים הראשונים של תולדותינו רוויות הדמים . היו שלום , ואל תדאגו לי . תמסרו לחברים , שלא הלכתי מתוך כוונה להיות גיבור , עשיתי רק את אשר דרש ממני הרגש הלאומי . ואם אני עלול לשמש רק דוגמא קטנה במילחמת השיחרור שלנו , תהיה זאת נחמתי . תמסרו לראש בית"ר , שאני את המילחמה שלי כבר גמרתי . אבל עליו להמשיך עד הניצחון . ' בעיני מבקריו נתעלה האסיר ונהיה ל'ענק שניצח את המוות' . " »* מדבריו האחרונים של שלמה בן יוסף חרותים בסלעי ראש פינה
|
|