|
|
עמוד:730
חרדה בגלות פולין עם אישור גזר הדין זועזעה הגולה היהודית הלאומית , ובייחוד במדינת פולין . שם גזרה אגודת הרבנים גזירת תענית ציבור ליום שני בשבוע , עם אמירת תהילים , תחנון ובקשת רחמים בכול בתי הכנסת . בשבת נערכו תפילות מיוחדות בכול בתי הכנסת . יהדות ( 1546 בכרת 'בני קנאים' נאמר ו 'אס חס ושלום יוצא פסק הדין הזדוני לפועל יחול הדם הטהור הזה על ראש הסוכנות הבוגדת ועל ראש השילטון הצורר ... הפגינו בהמוניכם נגד פסק הדין המרושע ! סגרו חנויות ובתי קולנוט ... ! בוז לבוג דים המפא '' ייס סוכני השילטון . חופש לצעירים נאמני העם ! תחי מלכות ישראל משני עברי הירדן . ' ! בכרוז אחר נקרא הציבור להפגנה שתצא ביום שלישי מחצר ביה"ס 'למל ? . ' ' לא נעמוד על דם אחינו ! גורי לך אנגליה הנובלת מפני זעם ישראל' ( א"צ , . ( s 25 / 2091 סערת רוחות בציון דבר אישור פסק הדין עבר מפה לאוזן ביום השבת , וסופר עליו בבתי הבנסת וברשות הרבים . הידיעה הגי עה להמונים , וחשד הסכנה הפך לחשש גדול מאוד . ההפגנה הראשונה בארץ גתקיימה בחיפה , במוצאי שבת . המונים מילאו את רחובות הדר הכרמל , נשאו דגלים לאומיים וכרזות ' ) הבו לנו נשק , ' 'הקץ לטירור הערבי , ' 'הקץ להבלגה ( ' ושרו 'התקווה . ' המישטרה באה בכוח רב , ובמכונות ירייה , ופיזרה את המפגינים . שבעה נאסרו . בכול הערים הופרעו הצגות של הקולנוע , והיו שהופסקו . הפגנה גדולה יצאה ביום ראשון מכיכר מגן דויד בתל אביב לכיוון הים . רבות היו בה הכרזות ' ) יחי בן יוסף , ' 'בוז להבלגה , ' 'יחי ז'בו טינסקי , ( ' ושני דגלים התנוססו לפניה . שרשרת מיש טרה ביקשה לעכב את ההפגנה לייד כיכר ב' בנובמבר , ברם הקהל פרץ עד מעבר לשרשרת , והגיע עד לרחוב הירקון . שם פתחו שוטרים בהרבצת מכות אכזריות , ונפצעו קשה שוטר ושני צעירים . ההפגנה נמשכה וסובבה באיזור והגיעה לרחוב בן יהודה ושוב חזרה לכיכר מגן דויד . ביום שני קראה הרבנות הראשית בתל אביב את כל הציבור העברי 'להתכנס לבית הכנסת הגדול לתפילה ולתחנונים ... כל בתי הקאפה והשעשועים ייסגרו ב החלט משעה חמש . ' מועצת עיריית תל אביב הצטרפה להחלטת הרבנות , והציבור אף גזר על עצמו שבתון במיסחר — כל החנויות נסגרו , ו'מראה העיר היה כביום תישעה באב . ' בית הכנסת הגדול כולו ועל כל סביבותיו נתמלא המון אדם . הרב עמיאל אמר בנאומו : 'התאספנו לבקש רחמים מאת אלוקי הרחמים על עם ישראל הנתון בצרה ובשבייה בתפוצות הגולה , על היישוב העברי הארץ ישראלי , הנתון לבז ולמשיסה על ידי מרצחים מן המארב , ועל הנפש הנענה , העומדת לפני ניסיון של עקידת יצחק , ואשר מתנכלים לחייה כמו שהתנכלו לחיי יוסף בשעתו — " לכו ונהרגהו ... " אנו מבקשים : אל תשפכו דם ! למי יועיל הדם הזה ז ... כשם שהתורה קיימת בזכות מי שממית עצמו עליה , כך גם ארץ ישראל תקום בזכותם של אלה הממיתים עצמם למענה . ברוך השם , יש לנו מי שממיתים עצמם למען ארץ ישראל ... אנו פונים אל ד' בזעקה : "הכר נא , הכתונת בנך יוסף היא ו . '" ברוח זו דיבר אף הרב עוזיאל . אחר תקיעת שופר שר הקהל את 'התקווה . ' הקהל הרב שמע דברי צעירים שנאמו מעל מדריגות בית הכנסת , ופרץ בהמוניו - בלא שימת לב לכוחות המישטרה - אל בית העירייה ברחוב ביאליק . אף שם יצאו צעירים לנאום . המישטרה חיבלה במפגינים , ואסרה 14 מהם . אף למותרת הערב היו בתי הלןאפה והשעשועים סגורים . יום שני היה יום של סערת נפש והתקהלויות בירושלים . גושי נוער שונים , שקראו לעצמם 'בני הקנאים' ו'מגיני כבוד המולדת , ' יצאו בכרוזים חריפי לשון אל הציבור היהודי 1510 והזמינו להפגנות . ההפגנה ביום שלישי הקהילה אלפים שפרצו מעבר למחסומי המישטרה . עשרים נפצעו , שני צעירים ושתי צעירות נאסרו . בטור משמאל ; מן הכרוזים אחר אישזר פסק הדין בעמוד משמאל ; בצל הגרדום ! כרוז 'בני הקנאים ' להפגין בירושלים ( איצ , ( s 25 / 2091
|
|