|
|
עמוד:712
דין וחשבון מעניין ראש בית"ר פתח במועצה בשלוש הבעיות שעמדו בכיבשון עולמה של בית '' ר העולמית : הגיוס ; הבי טחון הלאומי ; בוגרי בית"ר — ה'אוצרון . במשבר ( 1523 אחר הקונבנט נתחדשו קשרים עם אישי מיפלגת המדינה העברית במטרה לחידוש החזית האחידה של כוחות הציונות המדינית . בפגישה בפאריס ( 1938 . 2 . 28 ) הוחלט להקים ועדות קונטאקט . ( 1524 כץ , חוזר , 31 מיום , 1937 . 11 , 15 ( 1525 עי' הע' . 1528 , 1526 מועצתבית "ר ( פראג , פברואר ( 1938 עם זימון הקונבנט לפראג ביקש שילטון בית"ר לזמן את מועצת הנציבים , מחוסר אפשרות מעשית לקרוא בו בזמן לכינוס עולמי של בית"ר . השילטון ביקש להבטיח מאכסימום של השתתפות במועצה , ולא רק מצד נציבים , אלא אף מצד קציני שילטון וחברי שילטון וקציני נציבויות . 1524 בהקדם הוחלט לקיים את המועצה כ'בלתי רשמית . ' שוער מראש , שלא יוכלו להשתתף במועצה נציב בית"ר בארץ ישראל , ואף לא מקציני הנציבות , היושבים אסורים בכלא עכו , ואילו יוניצ'מאן לא יוכל לצאת את הארץ . בהעדרם של הללו לא היה עוד טעם לדון דיון מלא בשאלות הגיוס ובית"ר ארץ ישראל . עם זאת ראה השילטון חשיבות לזמן את המועצה , שהרי ממילא אף למועצת הנציבים אין זכות החלטה . עם התכנסותו של הקונבנט בסוף יאנואר 1938 נש תנו במידת מה הדברים : ד"ר יוניצ'מאן ראה להגיע לפראג ולהשתתף בו , ובית"ר ארץ ישראל היתה מיוצגת ייצוג הולם , אומנם ראשי הגיוס לא היו במיש לחתה . המועצה ה'בלתי רשמית' קיימה דיונים חשובים בשאלות העקרוניות , ועל צד האמת דנה אף בשאלות הגיוס , ואף בשאלות היחסים עם אצ"ל . בה במועצה הביאו חברי השילטון דו"חות ביניים על פעולות שילטון בית"ר , והמועצה היתה מעין כינוס זוטא 5-5 נ . אל המליאה של הקונבנט הגיע הד מן הפעולות והתוכניות בתחום ההעפלה לארץ ישראל , על אפה וחמתה של ממשלת המאנדאט , ואף של הסוכנות היהודית . אליהו גל עז ר הכריז בקונבנט : 'ניהלנו משא ומתן עם ההסתדרות הציונית הישנה בעניין סרטיפיקאטים . אילו נסתיים בהצלחה , היה הדבר אסון בשבילנו . בשם בית"ר צ'יכוסלובאקיה הנני מצהיר : מידי ההסתדרות הציונית הישנה לא נקבל שום סרטיפיקאטים' 521 ג . צירי הע"ל קיוו לקבל אישור להקמת 'קרן העובד הלאומי , ' אלא שהנושא לא הועלה להכרעה . 1522 החלטותיו של קונבנט פראג קבעו שינויים בנשיאות הצ"ח ושינויים בהתארגנות הצ"ח . בקונבנט הוחלט להקים קרן פוליטית — לה יוקדשו % 50 של ההכנסות מאיגרות האזרח הציוני . כן הוחלט לחייב את החברים בשומא עצמית בשיעור של np ^ nnn % 3 האישית , ולהעביר את הנהלת קרן תל חי לארץ ישראל . החלטות חדמשמעיות נתקבלו בקונבנט בנושא החלוקה של ארץ ישראל - נגד כל חלוקה ובעד ארץ ישראל האינטגראלית , וכן בנושא ה'הבלגה' ' ) כל עוד הטירור האנטי יהודי מוסיף לפעול ללא הפרעה , כל ניסיון להפסיקו בדרך של "תגובות" נחשב בחינת הגנת עצמית מוצדקת . ( ' והחזיר הקונבנט את הציו נות אל מהותה המדינית ההרצלאית : הציונות היא בעיית העולם , ולפיכך תלך הצ"ח בדרך של 'מדיניות הבריתות' עם המדינות המוכנות לסייע ליציאת יהודים לארץ ישראל . 1523 נתפרסמו מאמריו — בנושאים כלליים יותר — אף לאחר הקונבנט ; . ( 1938 . 6 . 3 ; . 4 . 21 ; . 3 . 25 ; , 2 , 25 במאמר אחד הביע התנגדותו להצעות הטריטוריאליסטיות מצד איטאליה ( שם , . ( 1938 . 3 . 4 ( 1521 'מדינה עברית / ; 1938 . 2 . 4 ועוד . דבריו הדאיגו מאוד במישרדי הסוכנות היהודית , גלעזר דיבר נגד הפסימיסטים מבפנים , שהם גורמים לקשיים יותר מן המתנגדים והשונאים מבחוץ . הוא ראה אסון בהתאחדות עם 'מחריבי ציון , ' וה תשובה עליו היא , כמו על אסון ה'חלוקה : ' לא , עם זאת דיבר על מהפיכה פרמאננטית , ועל הצורך בנכונות לבנות באריקאדות של ברזל . בוועדת המישנה לענייני העלייה דנו בנושא : כץ , רוזן , אברהמס , בן אליעזר , קוק , גלעזר , כצנלםון , יעקבי . שם הוחלט לקיים את השלישייה בענייני הנהלת העלייה ( כץ — בית"ר , רוזן - אצ"ל , יטקבי — הצ"ח , ( ולקבוע מרכז לפעולה בלונדון , תוך ריכוז גיוס הכספים והאנשים . ( 1522 הע"ל הביאה לידיעת הקונבנט את בעיותיה , ודיברה בו בגנותם של 'האזרחים' כפויי הטובה . בעלון 'קול העובד הלאומי' שהוצא לקראת הקונבנט הודגש : 'אם כי הצה"ר — המוני האזרחות העברית — הוא גוף האומה , הרי הידיים והרגליים של הגוף הזה הן בית"ר חזרו ; פועלים ונוער , גוף זה יהיה חזק ובטל כושר פעולה רק כשידיו ורגליו תהיינה איתנות , כשבית"ר ופלוגות העבודה , והע"ל תהיינה החזקות ביותר ברחוב היהודי , הן בכמות והן באיכות . את שתי התנועות האלו צריכה הצ"ח להעמיד בראש כל דאגו תיה . ' עי' אופיר , . 253—250
|
|