|
|
עמוד:709
הלפרין נימנה עם אנשי מערכת 'הירדן' בירושלים וריכז את המערכת של השבועון 'הירדן' בתל אביב . לקראת התארגנותו של אצ"ל מחדש ( 1937 ) היה שותף להכנתם של עקרונות אצ"ל , שהראשון להם הוא : 'גורל העם העברי יוכרע בכוח הנשק העברי על אדמת המולדת ' . בקו זה ניהל את תעמולתו 'הפרטית' באצ"ל וכן את תעמולתו הפומבית בפורומים שונים , ובייחוד בעיתון 'הירדן ' . את עמדתו העקרונית ניסח 1513 בהתייעצות ארצית של הצה"ר בתל אביב ( 1937 . 12 . 18—17 ) ערב הקונבנט של הצ"ח , והביא אף אל במת הקונבנט בפראג . את דבריו כינס בחוברת 'עינינו נשואות אל השילטון — חזית המחר של תנועת השיחרור' . ( 1938 ) ומהם הובאו בכמה מעיתוני התנועה באירופה . עמדתו של הלפרין עודדה בעקיפין לרומם את אצ"ל , וזו סייעה לחיזוקם של 'התאים' בגולה ולניהולה של מדיניות עצמאית מטעם אצ"ל . עיקר עמדתו : 'לקבוע מייד את תביעת השילטון כמטרה הממשית והאקטואלית של תנועת החירות העברית ... תביעת השילטון עתידה להיעשות לאבן הבוחן של התנועה הלאומית העברית - ובעתיד הקרוב ביותר ... שום יהודי שהרים את ידו בעד המדינה העברית משני עברי הירדן במטרתה הגלויה של הציונות , לא יוכל שלא להרים את ידו בעד תביעת השילטון על ארץ ישראל לעם ישראל ' . בחזותו ראה את חבר הלאומים עובר מן העולם , ואת מישטר המאנדאטים מתערער , ולפיכך ביקש לנסח את התביעה הפוליטית של הציונות לפי תורת הרצל : 'תביעה לשילטון מדיני ריבוני' ואת העקרון המעשי : 'תנועת השיחרור של עם ישראל צריכה להיות עצמאית בהחלט ... תעמולה זקופת קומה בתוך דעת הקהל הבריטית ' . את עמדתו הסביר בכך , שהערבים דורשים מאכסימום , דהיינו שילטון ערבי מלא , ואילו היהודים מבקשים לכול היותר את השארת השילטון בידי אנגליה ( קיום המאנדאט , ( ובכך כאילו הודו שאין להם ה'כושר לשלוט על הארץ ' . לדעתו בשל הזמן לנסת נוסחתו הפוליטית : 'מסירת השילטון המלא על ארץ ישראל לידי גוף עברי שיוכר על ידי חבר הלאומים וארצות הברית וכול המעצמות שחתמו על המאנדאט , כבעל השילטון המלא על ארץ ישראל מטעם עם ישראל ' . הוא ראה את התגשמות המטרה בדרך של מילחמה ודאית , ו'קשה לעורר התלהבות למילחמה בעד המאנדאט ' , ברם המילחמה לא תכבד ביותר , כשם שצבאות אנגלי וצרפתי מוגבלים כבשו את אזורי מימשלם באיזור . אין תימה , שהלפרין ראה את 'כיבוש השילטון קודם להתיישבות ' , ואותו כיבוש אינו 'אוטופיה' 1 'התנועה הלאומית העברית עתידה ללכת בו בהכרח . מי שמטיל ספק בדבר ילך אצל הנוער — זה הצבא האקטיבי של תנועת השיחרור מחר ... בשבילו הרי זה בגדר מובן מאליו . הוא גדל למילחמה בעד זה' . 1514 המושגים שבא הלפרין להציג היו : תנועת שיחרור - מילחמת שיחרור — כיבוש שילטון ריבוני . המושגים הללו לא היו חדשים בבית '' ר ולא במישנת ז'בוטינסקי , והיו שגורים בהסברה ובפולמוס הבי ת"ריים , ברם הלפרין ניסתם בלשון אקטואלית של תוכנית מיידית . אם היה ויכוח על תוכניתו בהתייעצות בתל אביב , ואחר כך בקונבנט בפראג , הרי לא על צדה העקרוני נסב אותו ויכוח , אלא על צדה המעשי - כלומר , על מידת אקטואליותה . הלפרין המשיך בקו התזיסים שלו בכול העקביות , והביאם לדיון אף לקראת הכינוס העולמי השלישי של בית"ר ( עי' להלן , פרק פג , עמ' . ( 711 ( 1513 עי' א . פרן / הלפרין , / 'הדגל של תביעת השילטון ' , ' הירדן . 1937 . 12 . 17 ' , ועי' מאמרו : 'מה תהא תשובתה של בית"ר ' , ? 'מצודה ' , יוני . 1938 ( 1514 בהקדמה לחוברת כתב פרופ' קלוזנר : 'אני מקווה , שה רעיון החדש ימצא את תשומת הלב שהוא ראוי לה , בייחוד בקרב הנוער , שאין לו עכשיו בתנועה הציונית כלום זולת " מגביות" ו"ביניין " במובן המצומצם — ונשמתו יבישה וחריבה . '
|
|