|
|
עמוד:694
ההולכים אל הכותל לתפילות של חול ושל שבת . פעמים שלא נמצא מניין יהודים במקום . תיאור מתייק של המצב תיאר משה שטיין : ' חידשנו את התפילות בכול יום ויום ודווקא שלוש פעמים ביום : שחרית , מינתה וערבית , ולא רק בערבי שבתות . גרמנו לפתיחת דרך חדשה אל הכותל לכול אורך החומה הדרומית במקום ההליכה בדרך השוק הערבי . נפתחה , לפי דרישותינו , נקודת מישמר של שוטרים קבועה על יד הכותל . דרשנו איסור תנועת כלי רכב ובהמות ברחבת הכותל / שהיתה אותו זמן קטנה וצרה , / לפחות בזמן התפילות . בהתחלה לא היו הדברים קלים ביותר . היינו בודדים במניינים ב תפילות , אבל הקביעות וההתמדה הפכו את הדבר למנייני קבע , וכעבור זמן מה כבר אפשר היה לראות בעת התפילות 60-50 איש ויותר . גירשנו את רגש הפחד מלבות יהודי העיר העתיקה ובמקומו נטענו רגשי ביטחון . גם הערבים קיבלו מושג אחר על ה"מוסקובים ... " ליתר ביטחון היינו מטיילים בשבתות על גגות הבתים הערביים שגבלו עם בית הפלוגה . בלילה היינו מטיילים בסימטאות הערביות החשוכות ביותר בשירה ובזימרה . זה הגביר את הביטחון שלנו עצמנו , של יהודי העיר העתיקה , וגם עשה רושם כביר על הערבים . היו מיקרים שעצרנו בכוח כמה ערבים , בעיקר מבני הנוער , ושיחררנו אותם כעבור מיספר שעות , והכול כדי להטיל אימה על הערבים' . 1479 חברי הפלוגה הידקו קשריהם עם תושבי הרובע היהודי בעיר העתיקה . בהקדם אורגנו — ללא תקציב — קורסים לעברית לצעירים וצעירות מן העדה המוג ראבית , שלמדו בבתיה "ס של ה'מיסיון ' , או שבכלל לא למדו , וכן בשביל ילדי אשכנזים מן ה'חדרים / שבהם לימדו באידיש . התגובה במקום : 'בקרב העדה המוגראבית נתקבל הדבר בהתלהבות , והיו לנו שש כיתות . כנגד זה התנגדו לכך הרבנים האשכנזים , שקראו לנו לפגישה מיוחדת והסבירו , שאומנם תומכים הם בנו בכול הנוגע ל"הגנת המקום , " אבל עלינו להניח להם את עניין "חינוך הבנים . " בדרך כלל זכינו לתמיכה מליאה מצד כל האוכלוסייה היהודית במקום . לחג הפסח קיבלנו חינם מצות ויין , שהספיקו לנו לחודשים אחדים . היינו מוזמנים להתפלל בכול בתי הכנסיות , ובל"ג בעומר ערכנו תהלוכה לאורך הרובע , ומסביב למדורה שהדלקנו במיגרש "בתי מחסה" נת אספו כל תושבי הרובע ורקדו עמנו' / wr בסדר פסח תרצ"ז שנערך בפלוגה בחגיגיות מרובה השתתפו קציני הנציבות ואורחים . הסדר המסורתי נשא כאן אופי בית " רי . מר ויינגארטן , יו"ר ועד העיר העתיקה , ביקר ובירך את המסובים . בסדר קראו הגדה היתולית נוסף להגדה של פסח . אחר הסדר באו מתושבי המקום לשמוח עם הפלוגה בחג . בעלון מגוייסי בית"ר בירושלים , העיר העתיקה , 'הכותל / כתב ד"ר אלטמאן על 'פלוגת הכותל' כעל 'המיפ על הנועז והיפה ביותר של התנועה הלאומית בכול תקופת הדמים האחרונה ' . שם כתב מפקד הפלוגה , שמואל בורקו : 'הגיוס כשלעצמו - יצירה גאונית , המכשיר היחידי והמיסגרת המתאימה ביותר להחדרת הרעיון של השירות לעם . כל צעיר בישראל ... צריך להתכונן לעזוב את הוריו ואת מדריגת נוחיות חייו , לעבור לפלוגות גיוס ולהעמיד בזה את עצמו לרשות העם לשנתיים ימים ... לצורה מושלמת היגענו בייסוד פלוגתנו בירושלים ... ברומא - במרכז העיר - גדרו את הכביש ברחוב הראשי , מפני שמצאו שם שרידי עתיקות . גם אנו החלטנו להקים גדר לא מחוטי ברזל , אלא מצעירינו , גדר חיה של נוער חדור ההכרה , שעל המקום הקדוש הזה לא נוותר ' . אליהו וייז'בו לובסקי / מרידור / העריך שם : 'המומנט הפוליטי הוא המומנט העיקרי , המהווה את תוכן הפלוגה הזו . כל זמן שיושבים כאן הערבים וקיימת הסכנה שעל שיב עת השערים המובילים לתוך החומה תיחרת כתובת בנוסח הצאר הרוסי "הכניסה ליהודים אסורה , " עלינו , הנוער הלאומי , ליצור את כוח ההתנגדות , שבזכותו תהיה בלתי אפשרית סגירת המקום הקדוש , שנעשה סמל העם ותחייתו , בפנינו' . 1478 הפלוגה מילאה תפקידים ציבוריים במקום , נוסף על כך שראתה עצמה אחראית לביטחון הרובע היהודי ו ' הקימונו ועד מיוחד למען היישוב העברי בעיר העתיקה , ובו הפרופ' קלוזנר , הפרופ' יוסף יואל תבלין , עו"ד מרדכי לבנון , מר מרדכי כספי / קונסול לאטביה , / ועוד . נציגינו נפגשו לא אחת עם יצחק בן צבי , יו"ר הוועד הלאומי , בענייני תחבורה לרובע " ) אגד" ביטל את הקו , משום שלא השתלם עוד , ( ענפי פרנסה נוספים לתושבים , וכוי . בן צבי גילה התעניינות , אבל לא הישגנו הרבה , כי שימת הלב של מוסדות "היישוב המאורגן " ובעיקר של ה"הסתדרות" ושלוחותיה לא היתה נתונה ל"יישוב הישן , " אלא ליישובים חדשים . ( 1476 ניב , ב , ( 1477 , 33 עדות ד . ניב . ( 1478 'הכותל . 1137 . 3 . 26 ' , בשבט תרצ' ח הוצאה לאור חו ברת 'שורות' ( מטעם מחנות הגיוס לבית"ר בירושלים en תיקה ובנחלת יצוזק . (
|
|